איך להפסיק לנטור טינה לבנות הדודות שלי אני פשוט מתעבת אותן

אז ככה הן לא בגילי בכלל ,אחת מהם בכלל בגיל של סבתא שלי (אחותה)והשתיים בנות שלה גדולות מאימא שלי ב10 שנים
וקיצור..כל החיים מאז הילדות של אימא שלי הן התעללו בה נפשית עוד כשהיא בכלל הייתה בת 5
כל החיים הן ירדו עליה, הורידו לה את הביטחון העצמי לקרשים שעד היום הוא לא קיים אצלה
ואני מבינה אותה איך אפשר לאהוב את עצמך שכל הסביבה מסביבך עוד מגיל 4 הכניסה לך לראש, שאת מפגרת , מטומטמת ,כושלת ,מכוערת ,שאת כלום ושום דבר, לא ראוייה לאהבה, כל החיים ינצלו אותך כי זה בלתי אפשרי לאהוב אותך .
ככה ועד עצם היום הזה הן רואים אותה ככה , זה בלתי אפשרי להחמיא לה או לזרוק הערה טובה , בלתי אפשרי בכל מפגש לא לזרוק עקיצה שיש בה אמת .
יום אחת היא חזרה הביתה אחרי שסך הכל הלכה לתת מתנה ולברך אחת מהן ביום הולדת ..היא רק נכנסה לדלת של הבית והתחילה לבכות כי כל מה שהן עשו זה לרדת על המראה החיצוני שלה .
וזה כאב לי ...הן גם עליי נטפלו , יש לאחת מהן בת בגילי והן כל החיים ניסו להשוות אותה אליי , ומה שהכי מעצבן שגם עליי הן אמרו דברים מזעזעים שעוד הייתי רק בת 3 , הם אמרו שאני יהיה ככה וככה.. ובסוף? היום בגיל 20 כל מה שהן אמרו עליי עוד בגיל 3 התגשם !! אני בול אותו בן אדם באופי שהן איחלו לי שאהיה עוד בגיל 3 ,לפעמים ההורים שלי זורקים בצחוק שאחת מהם היא באמת מכשפה כי באמת כל מה שהן אומרות בסוף מתגשם *הכל* כל דבר טוב שאומרות לעצמם מתגשם ,כל דבר רע שאומרים לאימא שלי או למשפחה שלה מתגשם
אני גם התחלתי להאמין שהן הטילו אלינו סוג של קללה
וזה הדבר שהכי מעציב אותי , שכל החיים כל מה שהן רצו שאני אהיה קרה, אם הייתי אדם אחר , מוצלחת , בעלת ביטחון הן היו נשרפות מקנאה אבל לא קרה ההפך הן רק צוחקות עליי
ואני חושבת שגם השנאה שלי כלפיהן נובעת מקנאה , כי יש להן חיים באמת של עושר רב , בזמן שאמא שלי לא סוגרת את החודש .
וזה מעצבן אותי שכל מה שהן רצו בחיים הן השיגו .
הם רצו שהילדים של אמא שלי יהיו כושלים ושלהם מוצלחים ?זה התגשם
וזה מה שגורם לי לתעב אותם , שהן לא נענשו על כמה שעשו לאימא שלי , ורק אימא שלי נענשה על כלום
כל דבר מצליח להן בחיים ,אצל אימא שלי הכל הולך לתחתית
הן מקבלות סיפוק מכך שרע לנו בחיים ,והן במקום זה ?הילדים שלהם מוצלחים וההבדל כאילו הוא ברמה של שמיים
ואני לא יודעת איך אני משחררת מהשנאה שלי כשזה המצב?