תקשיבו אני באמת צריכה עזרה אני לא יכולה יותר

הי
לפני מה שאת מתארת אני מבינה שההליכה לבית ספר גורמת לך לחרדות רבות.
תודה ששיתפת אותנו כי השיתוף של המחשבות שלך חשוב מאד. את לא לבד. ומה שאת מתארת עובר על עוד בני נוער.
יש בתי ספר אחרים, שמלמדים בצורה שונה, ויכול להיות ששם יהייה לך יותר כיף. אני מציעה שתדברי עם יועצת בית הספר. אני יודעת שיועצות בית ספר אלופות בלעזור. פשוט תלכי אליה. אפשר גם לדבר עם המחנך או מחנכת בכיתה .
והכי חשוב זה לשתף - ולדבר - גם עם ההורים או כל מבוגר אחר ותמיד לזכור שתקופות כאלה עוברות .

הי יקרה.
מתנצלת שרק עכשיו ראיתי את הפנייה שלך לעזרה.
מניחה שעדיף מאוחר מאשר כלל לא. מהדברים שאת כותבת עולה זעקה גדולה של כאב, המלווה באתגר יומיומי לא פשוט כפי שאת מתארת. נשמע שאת מתמודדת עם מצב נפשי מורכב עד כדי כך שבית הספר הפך למקום מאיים והחברים הפנו לך עורף. שיתפת באומץ את אמא שלך, שכנראה לא ממש מצליחה להזדהות או להבין את המצוקה שלך. לעיתים לקרובים לנו ביותר קשה במיוחד לשאת את הסבל שלנו. חרדה כפי שאת מתארת היא תופעה נפשית מאיימת שלעיתים עלולה לזרוק אותנו ממסלול החיים הרגיל. מצב מסוג זה דורש לעיתים תמיכה ועזרה של גורמים מקצועיים ובמקרים מסוימים אפילו התערבות רפואית. בפוסט הרגיש שכתב עשית צעד מאוד משמעותי בקריאה לעזרה. מקווה שזה בסדר אם אציע לך לשקול לפנות ליועצת בית הספר או לרופאת המשפחה ולנסות לשתף אותן בדברים שמעיקים עלייך. אמנם תכופות אנחנו נרתעים משיתוף, אך אם הבחירה היא בין סבל תמידי לבקשת עזרה, ייתכן שבקשת עזרה תהיה הבחירה הנכונה במצבך כעת.
רציתי לספר לך גם שאני מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, המאפשרת קיום צ'אט אנונימי עם מתנדבות ומתנדבים שאולי יוכלו להקשיב ולהגיש לך סיוע, ואף להפנות אותך לגורמי תמיכה נוספים. מצרפת את הלינק לצ'אט;
שלך בדאגה, מתנדבת סה"ר

גם לי זה ככה
אנשים לא מבינים שזה לא סתם לחץ ואנשים לא מבינים שזה קצת לבהות בך ואולי אפילו בקטע חיובי אבל זה פשוט ככ מלחיץ
אם היה לי פתרון בשבילך בשמחה
אבל אין לי
וכבר הפסקתי להאמין שיש