דיכאון בצבא

אז אני גובניקית ביומיות עושה משמרות מאוד קצרות שמאפשרות לעשות הכל לפני הצבא ואחרי יש לי עוד 11 חודשים לשחרור. מרגיש לי שעברה כבר שנה בצבא ואין לי שום חוויות או משהו טוב להגיד אפילו עם האנשים שם אני לא מסתדרת כל כך או שאני עובדת או שאני בטלפון בנוסף חברות שלי מהבית שזה אולי 3 בנות מאוד עסוקות בחיים שלהן ובחברות שלהן מהשירות.
אחר כך אני חוזרת הביתה מוקדם ופשוט לא עושה כלום עד הערב אני לא מתלוננת או משהו זה נחמד שיש זמן לעצמך אבל זה מרגיש ממש כמו בזבוז זמן שמשפיע לי גם על המצב הנפשי התפתח אצלי דיכאון בגלל הבדידות שם ואחר כך גם בבית בנוסף, אני מרגישה תחושת החמצה מאוד גדולה שאולי יכולתי להיות במקום יותר טוב או שבמקומות אחרים אנשים נהנים ויש אווירה הרבה יותר טובה ממה שיש אצלנו הייתי אצל קבן פעם אחת אבל אין לי מה לחזור לשם כי הוא די זלזל בי מתלבטת מה לעשות אם בכלל כי לא בא לי להמשיך ככה אני בן אדם שאוהב להתפתח ולחוות ולהכיר אנשים מאוד לא ככה ראיתי את השירות שלי וואלה באסה