למה אתם חושבים שזה קורה?:/ בתגובה

?

שואל השאלה:
בת 16 וחצי.
עד היום לא הייתי בשום מערכת יחסים עם מישהו (הייתי, האחרון בכיתה ו' ככה שזה לא נחשב באמת), לא התנשקתי אף פעם, לא נגעו בי ולא נגעתי אף פעם.
יש לי גם בקושי ידידים, הידידים היחידים שיש לי במציאות הם הבנים בכיתה שלי שאני מדברת איתם רק בשיעור מדי פעם אלה שבסביבתי.. אבל הם לא באמת נחשבים ידידים כי אני לא מדברת איתם אחרי בית ספר או כל בוקר אומרים שלום או מתחבקים, כולה כמה מילים..
בלי להשוויץ, אני דווקא די ילדה חברותית נחמדה מצחיקה כיף להיות איתי ויש לי הרבה חברות.. אבל פשוט שהגעתי לכיתה ז' כולם הכירו אותי בתור ילדה שמנה (ונשארתי כזאת, אולי קצת פחות) ובגלל זה אף בן לא באמת שם עלי ואין לי ידידים.
חוץ מהבית ספר, יש לי ידידים שאני מכירה באנטרנט (לא צ'אטים וכאלה, אתרים נורמלים) והאמת שכולם חמודים..
עכשיו אני מגיעה לעניין - כל בן חדש שאני מכירה אני מרגישה שאני מתחילה להתאהב בו.. אני מדמיינת אותנו ביחד ומרגישה שאני באמת אוהבת אותו. חלק לפעמים פתאום סתם ככה נעלמים ואני ממש מתבאסת ונהיית עצובה כי אני הרי אוהבת אותם, אבל אחרי יום כבר כאילו לא אכפת לי מהם, אני שוכחת מהם, כבר לא חושבת עליהם יותר ומרגישה שלא הפסדתי אותם, אבל מה - לפני זה הרגשתי שאני הכי אוהבת אותם בעולם.

השאלה שלי היא כזאת - למה זה קורה לי? אולי כי אני כבר ממש רוצה חבר? מישהו שידאג לי ויהיה לי כיף איתו ושיחבק אותי אז אני פשוט מדמיינת אותנו ביחד עם כל בן? כי זה פשוט נהיה מעצבן.. אני מתאהבת בכל אחד ואז יוצא מצב שאני מאוהבת בכמה בנים ביחד ולא יודעת מה לעשות עם עצמי ובמי לבחור..:/

מניח שמדובר בבלבול רגשות מאחר שאת לא באמת יודעת איך זה מרגיש...
סלבנות ולא להלחץ. תזרמי עם החיים, תהני מהם!

אם תצטרכי לדבר או משהו אני פה
ואל תשתני בשביל אף אחד עדיף 2 חברים טובים מאשר 20 חרטה

אני כל כך מדהה איתך... שזה מפחיד.. רק שאני גם ביישנית, ואני לא מסוגלת לדבר עם בנים כמעט... כל הידידים שהיו לי אי פעם היו הומואים... וזה שהייתי מאוהבת בו (אני עדיין, אני בשלב ההכחשה ) יש לו חברה, וגיליתי את זה כשהם התנשקו לי מול הפרצוף, התחלתי לפתח רגשות למישהו מכאן, אבל בוא גר ממש רחוק ממני, ואני משתגעת..