משפטים חכמים מהתנ"ך?

אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני

"הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים, הכל הבל"
המשפט האהוב עלי בתנ"ך.

אדם לעמל יולד

ואהבת לרעך כמוך, אל תשים מכשול בפני עוור

וַיֹּאמֶר יְהוָה--אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ: שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה, וּבִן-לַיְלָה אָבָד. יא וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה--אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה.

משום מה אני אוהבת את הציטוט הזה מספר יונה מאוד

"לך על הנמלה עצל, למד דרכיה וחכם"!

מה שאני אוהב במשפט הזה הוא שזה לא חרוז אבל עדיין משל

"דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת".
מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה."
"כבד את אביך ואת אימך."
"לפני עיוור אל תתן מכשול".
"ואהבת לרעך כמוך."

יש עוד מלא, זה לא יגמר.. אבל בעיקר אלו

סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע; אֶת־הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת־מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם׃ כִּי אֶת־כָּל־מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל־נֶעְלָם; אִם־טוֹב וְאִם־רָע׃


טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף.


אחח כמה מתיקות למי שנכנס לזה

"חוסך שבטו שונא בנו"
לא יודעת זה המשפט היחיד שעלה לי בראש, תרגמו לבד

"וירא מנוחה כי טוב, ויט שכמו לסבול"

החכם עיניו בראשו והכסיל בחושך הולך

אין

"כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה"
צדיק יפול 7 פעמים ויקום מהנפילה, ורשעים נופלים פעם אחת ולא קמים

לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם