מה ההגיון בשמירת נגיעה?

זה לא נחשב כי זה לא במתכוון ובלתי נמנע.

זה היה בשוגג אז זה בסדר..
הייתי מסבירה לך מה ההגיון בזה אבל אין לי כוחות כי זה ארוך יש לי הרבה להגיד

זה לא נחשב.. כי האוטובוס מפוצץ וזאת לא אשמתו.
מקסימום אם הוא יודע שהאוטובוס מפוצץ מראש - שלא יעלה - אם הוא רוצה\יכול..

זה לא נחשב שהוא לא שומר נגיעה כי זה בשוגג הכוונה בשמירת נגיעה לבוא לאשתך לעתיד נקי בלי שום קרבה קודמת לאישה אחרת ולכן כשזה בלי כוונה זה לא נחשב קרבה למישהי אחרת

שמירת נגיעה זה דבר חשוב מאוד בזוגיות, במיוחד אם יתחתנו.
הוא מכיר אותה בלי הסחות דעת, בלי מחשבה על הגוף או המעשים, מתמקד באישיות ובפנים שלה, לא צריך לספק שום דבר. אחרי החתונה, כשהם סופסוף ביחד בלי מחיצות, הוא מחזיק לה את היד בפעם הראשונה ומרגיש מי היא, אחרי כל כך הרבה ציפייה, אפילו החיוך הפשוט שלה הופך לדבר מדהים ומתוק, חיבוק הופך שווה יותר מיהלום.

גם היא, מחכה שהם יוכלו להחזיק ידיים, שהוא יתמוך בה. אבל כשהיא שומרת נגיעה, היא בטוחה שאין שום רצונות נסתרים, הפעם הראשונה שהוא באמת יגע בה יהיה רק אחרי שהוא מתחייב לכלכל אותה, לדאוג לה ולאהוב אותה ולא אף אחת אחרת. היא פחות נבוכה בפגישות כי אין עוד מימד של חיבור, והקשר האישי נוצר בתורה בריאה, שלא תלויה בדבר.
זה נותן ביטחון שלא משנה מה, אף אחד לא יפגע בה. חיבור פיזי, כמו חיבור נפשי, זה דבר קדוש ומיוחד, צריך להתחייב ולהישמר בשביל להגיע לרמה הזאת.

ואם זו לא תהיה זוגיות לחתונה בסוף? הם הכירו כמו חברים ויפרדו כנראה כמו חברים, רק בגלל חוסר התאמה אישית. אין כמעט בגידות או פרידות קשות, החיבור לא נפגם והם יוכלו לחפש שוב אחרי החצי השני שלהם, בלי הרבה בעיות. גם אין ציפיות מוקדמות מבן הזוג השני, אין מעשים מסויימים או הרגלים שהיא או הוא ידרשו, אז הקשר מתחיל כמעט כמו חדש.


קרדיט למשתמש "שייך לבת אדם פרטית"




בנוגע לאוטובוס מפוצץ וכדומה - אין יותר מידי בעיה כי זה לא תלוי בו

מי אמר שיש בזה היגיון ? אין בזה היגיון

^חבל שאת לא קוראת את התגובות ואז תביני שיש היגיון וגם מה ההיגיון

האיסור הוא העיקרי זה מגע עם כוונה לשם חיבה כי זה גורם למחשובות אסורות. אז במקרה של מגע בלא כוונה אין פה איסור.

לפי ההלכה, ההגיון הוא שימור הגעגועים והכמיהה למי שנשואים/ועומדים להנשא לו/ה.
הן לפניי החתונה והן לאחריה.
לגביי הדוגמא שציינת באוטובוס מפוצץ; זה לא נחשב "איסור שמירת נגיעה" מאחר ואדם לא יכול להיות אחראי לכך בסיטואציה כזו, ולכן זה לא נחשב.
האיסור לא קביל בעת שאדם אנוס.

1 מרחק מעבירה
2 טהרת הגוף והמחשבה
3 ציווי מהתורה

זה היה בשוגג-בטעות, לא היתה לו ברירה אבל מנסים להיזהר