11 תשובות
בעקרון אין איסור כזה מהתורה, ואפילו בתנ"ך מסופר שיעקב נישק את רחל כשראה אותה לראשונה ליד הבאר.
זו תוספת של רבנים כדי לא לחטוא.
איסור מהתורה איסור כרת משמעותו מוות לפני הזמן
כתוב בתורה ואל אשה בנדתה לא תקרב נקודה איסור מהתורה לא חסידות ולא מנהגים
ולכן אסור נגיעה יש שולחן ערוך והכל כתוב שם ברור סימן קצ"ה
ואשרי האיש והאישה הנשמרין מאיסור חמור זה ומונעין צרות מעצמן

וכל מי שכותב שזה מהרבנים מדבר שטיות
אוזן קשבת ויעוץ והכונה מכל הלב...
ידידי,
אני מבין את הצורך שלך לנסות להחזיר אנשים בתשובה באמצעות הפחדות בעונשי מוות ושאתה חושב שכל מי שלא חושב כמוך הוא מדבר שטויות וכו', אתה לא היחיד,
אבל אשמח אם תאיר את ענינו כדי שנשכיל בבקשה היכן זה כתוב בתורה.
(לא מה שאתה הזכרת, כי מה שהזכרת זה
האיסור להתקרב לאישה כשהיא נ-י-ד-ה. )
בעקרון זו סוגיא הלכתית הכוללת מחלוקת ראשונים (רמב"ם ורמב"ן) שקשה לפרוס אותה פה, לכן מומלץ לעיין בנוא בהרחבה, יש סיכום מצויין בויקפדיה ויש סיכום עממי יותר באתר מילה טובה, אני ממליץ על שניהם, מבדיקה קצרה באינטרנט יש עוד המון חומרים. הבאתי דוגמית בלבד.
לאדם הפשוט, למה קפץ לך הפיוז? סך הכל ענו פה תשובה עניינית. אתה אכן צודק שרוקה שטבלה לנידונה מעיקר הדין אין איסור לגעת בה, אבל היות ורוב הנשים לא טובלות, הרי הן בכלל "איש איש אל כל שאר בשרו, לא תקרבו לגלות ערוה, אני ה'".
וכך פוסק הרמב"ם, שהאיסור אף על נגיעה.

איננו מפחידים או מאיימים. פשוט, את ההלכה איננו יכולים לשנות.
מומין אבא יקר,
לא קפץ לי הפיוז ואני אפילו דיי רגוע.
השאלה המקורית הייתה אם זה איסור מהתורה,
מצד אחד אתה אומר שענו תשובה עניינית ומיד אח"כ סותר את עצמך ואומר שאכן זה לא איסור מהתורה אלא כך פסק הרמב"ם.
על זה שכך פסקו חכמים אין כל מחלוקת, אבל זה לא איסור מהתורה כמו למשל 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם' (בשבת).

אולי אתה לא מ'המפחידים ומאיימים' ואף אחד גם לא טען כך
אבל אתה יודע,
את התורה אנו לא יכולים לשנות.
בתורה נאמר "איש איש את כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה.."
(חומש ויקרא י"ח פסוק ו')

ערוה - זהו חלק הגוף שנהוג לכסותו, כאשר אינו מכוסה.

"וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם" (בראשית ט, פסוק כג)

מה שמסתירים, דבר שאינו ראוי שמשתדלים שאחרים לא יגלו.

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מְרַגְּלִים אַתֶּם, לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם." (בראשית מב, פסוק ט)

"וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר. " (דברים כג, פסוק טו)

מדובר כאן על איסורי עריות.
מובן שכל זה מתחיל מנגיעה.
אם לא שומרים נגיעה, יכולים להגיע לעבירות כאלה וכאלה..

אמנם לא ראיתי שאיסור זה מופיע בתורה.
אך חכמינו אסרו והוסיפו "גדרות" וסייגים כדי שלא נעבור על האיסור.

כמו שציוונו הקב"ה "ושמרתם את משמרתי".
מעמד האישה מהתורה!

פי הגישה הקראית נחשבות הנשים כשוות לגברים, וחכמי הקראים הביעו יחס חיובי ולא מגביל
הקראים אינם מברכים "ברוך שלא עשני אישה", אלא הגברים והנשים מברכים את אותה ברכה "ברוך... הבוראי בצלם אנוש".
אין לנשים פטור ממצוות שהזמן גרמן. הקראים אומרים שהתורה אומרת במפורש מתי מצווה פונה רק לנשים, ומתי היא פונה רק לגברים, בכל שאר המקרים, המצוות מיועדות לשני המינים באופן שווה.
עדות אישה, לדעת הקראים, שווה בדיוק לעדות גבר והקראים לא עשו הבחנה במינו של האדם לגבי ערך עדותו.
הקראים לא אסרו על נשים להחזיק בתפקידי הנהגה, גם בתקופות קדומות. כך למשל במאה ה-11 בספרד, לאחר מותו של המנהיג הקראי סידי אבן אל תראס, מונתה אשתו שנקראה אל-מועלמה (המורה) לתפקיד החכם בספרד.
לדעת הקראים, בזמן גירושין זכויות וחובות הגבר והאישה שוות.
גם הקראים סבורים שעל הגבר לתת את הגט לאישה, אלא שהם פיתחו במאה ה-19, אחרי מחלוקות פנימיות רבות, הלכה שלפיה במקרים מסוימים של עגינות יכול בית הדין לתת את הגט במקום הבעל, וכך לגרש את האישה בעל כורחו של זה.
בבתי הכנסת הקראיים לא נאסר על נשים לדבר או לשיר - הקראים אינם מקבלים את העיקרון הרבני ש'קול באישה ערווה'. בבתי כנסת קראיים ישנה הפרדה במקום התפילה בין גברים לנשים, והסיבה לכך היא שמירת הצניעות - בבית הכנסת הקראי משתחווים לאלוהים אפיים ארצה, וכאשר אישה משתחווה יש חשש שהיא תחשוף את עצמה.
אנונימי
שואל השאלה:
זה נשמע שאתה קראי וכל מה שכתוב שם לא נוהג בימינו וזה לא כפשוטו וזה מצבים שבשום מקום ושום זמן ביהדות לא היו מגיעות לזה נשים.
אנונימי
כמו שציין פה שלמה 02 זה סוגייה הלכתית שכדי להבין אותה היטב צריך ללמוד אותה מאיפה היא מגיעה. איך פסק הלכתי נוצר. כך יהיה אפשר להבין את שמירת נגיעה. אבל על פני השטח איסור נגיעה הוא מתוך הלכה הרמם הרמבן ועוד פוסקי הלכה גדולים פסקו כך. זה מופיע בגמרא. בספרי שולחן ערוך של כל מגזר. בין בני זוג אין שמירת נגיעה רק בימיים בהם היא אסורה לבעלה. גם בין הורים לילדיים אין איסור נגיעה ובין סבא לנכדה או סבא רבא לנינה אין איסור נגיעה. האיסור הזה מונע להגיע למצב גרוע. זה בין היתר נועד לשמור על בני הזוג עד לחופה. אחר כך זה עוזר להעריך אחד את השני בתוך הנישואים ולשמור על אהבה שבניהם. יש לזה יותר עומק ממה שכתבתי. זה מאוד מעניין ויפה הנושא.
לאנונימי שדיבר על "מעמד" האישה..
לפני שאתה מצטט כל מיני ציטוטים כפשט. כדי שתלמד את הנושא יותר לעומק..

אגב: גבר חייב לפייס את אשתו לפני קיום יחסי המין. כלומר, גבר שכופה את עצמו על אשתו עונשו גדול.

מוזמן להכנס לקישור וקבל תשובות..
אנונימית111