אשמח לשתף משהו (סוג של פריקה)

טוב זה קצת ארוך אז תודה לקוראים...
יש לי חברה די טובה שהיא נורא מייללת ובוכה על הלימודים כל הזמן. ועל עד כמה שקשה לה/בית הספר ומשרד החינוך לא מבין/ למה לא מרחמים עלינו טיפה וכו וכו...
אני יודעת שאני צריכה לעזור לה והכל, כי בכל זאת, היא חברה שלי. ותאמינו לי שעשיתי את זה תקופה די מבורכת. אבל אני כבר לא יכולה יותר, באמת.
עד שהייתי בהרגשה די טובה בקשר ללימודים בלי בעיות לימודיות (כי עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות). היא פתאום שלחה הודעה "תנחשי במה יש לנו מבחן עוד שבוע וחצי" ואז התחילה למרר בבכי שעדיין לא הביאו את החומר ולמי יש כח וזה המקצוע שהיא הכי מתקשה בו ושונאת השנה.
באמת שאני לא יכולה ככה, לא יודעת אם זה אנוכי מצידי. אבל למה לעזאזל עכשיו אני צריכה לחשוב על לימודים ?! היה לי יום עמוס. אין לי מושג כמה רע יצאתי אבל סיננתי אותה כי השיחה הזו עושה לי רע. עד שנפטרתי מצרות לימודיות אחרות- את רוצה להכניס אותי לעוד סרטים? אין לי כח באמת. הלימודים חשובים לי ואני רוצה להצליח והרצון הזה מביא לי לחץ ואני לא צריכה עוד לחצים טרם זמנם. אמרתי לה שאני שונאת את הפסימיות והתלונות האלה והיא אומרת שזו היא.
נשבר לי.