TW- התחלתי לחתוך ובנוסף, אני מרגישה שאני שונאת את עצמי

למה התחלת לחתוך, מאיפה ההרגשה הזאת נובעת?

א. את לא צריכה לחתוך את עצמך כדי להנות ממזוכיזם.

ב. את יכולה לדבר עם היועצת של בית הספר ( אל תשתפי אותה שאת אובדנית, תשתפי אותה על המזוכיזם ).

שואל השאלה:
תודה לעונים 3>

אני ממש ממש מבינה אותך
לא נראה לי שיש לי איזה משהו טוב להגיד חוץ מזה שאת ממש מוזמנת בשמחה לדבר איתי מתי שאת רוצה, אני כאן 3>

יקרה,
אני שומעת מבין השורות את הכאב שלך..
כמה זה יכול להיות מתיש להיות ברגע אחד של אושר עילאי.. ורגע אחר כך במקום אפל.. כמה זה יכול לבלבל.. ולהציף מחשבות ושאלות קיומיות..

חשוב לי להדגיש עבורך וגם עבור אלו שקוראים את הפוסט, שלחתוך את עצמך יכול להיות מאוד מסוכן.
אני תוהה האם תרגישי בנוח לשתף מבוגר שאת סומכת עליו בתחושות ובמחשבות שיש לך סביב הנושא.. זה לא חייב להיות אחד ההורים.. אבל ייתכן שזה ייקל על הכאב.. ואולי גם ירגיש קצת פחות לבד..

אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת. ייתכן ואני לא בכיוון.. אבל במידה ושאלת את השאלה מתוך מצוקה שאת חווה ואת חשה צורך באוזן קשבת, אני מזמינה אותך אלינו לכתוב בצ'אט שלנו באנונימיות מוחלטת. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע..

מחכים לך אם תרצי בכך,
שלך,
מתנדבת סה"ר.

היי אני רוצה לומר שאני ממש מבינה אותך, לגבי החיתוך במיוחד רוב הזמן אני מרגישה חרא ואז אני חותכת ואני אשכרה מרגישה הרבה יותר טוב ואני נהנת לראות את החתכים מדממים אבל אני חושבת שאת צריכה לספר להורים שלך לא משנה איך הם יגיבו . במקרה הכי גרוע יקחו אותך לבית חולים לדבר עם פסיכיאטר וזה מה שקרה לי אני יודעת שאת בטח רוצה לוותר אבל זה לא הפיתרון אולי זאת הדרך הקלה ביותר אבל אני בטוחה שהחלמה זאת הרגשה הרבה יותר טובה, ואני באותו מצב אני גם כל כך רוצה לוותר אבל אני מנסה להילחם.
אם את רוצה לדבר תגיבי לי ואני אשלח לך את המספר שלי אפשר לדבר בווצאפ