אני מאוד אוהבת את עצמי באמת. אבל לפעמים נמאס לי קצת מעצמי.

לא יודעת אבל אני אוהבת אותך ואני מזדהה עם הכל פה

היי, אני מבינה אותך מאוד. קודם כל, תדעי להכיל ולהבין את עצמך: כן יש לך נפילות מבחינות מסויימות, את נסגרת, עייפה מלהשקיע - את אנושית.
זה לגיטימי, כל הדברים האלו.
ואת יודעת, פגיעות, עד כמה שזה סבל, זה כוח שלך, זו העדינות והעוצמה שבך - אל תראי את זה כדבר כזה גרוע.
לגבי החרדות שלך, אני מקווה שאת הולכת לטיפול פסיכולוגי, זה תמיד טוב במצב כזה.
ולשאוף לשלמות למרות שלא הכל טוב זו צורת חשיבה, לגיטימית אבל לא נכונה, אין אדם מושלם, ואין סיבה לשאוף לשלמות, תלמדי לקבל את עצמך ככה, תלמדי לקבל את השלם הלא מושלם.

ונסיכה, תיזכרי שיהיה טוב, בסדר?
אם צריכה לדבר עם מישהו אני כאן

אנונימי
זה שאפשר לטפל בזה לא סותר את זה שזה לגיטימי, הכוונה בלגיטימי, זה שזו הצורה הגיונית שבה מתקבלים הדברים בנפש של בן אדם.
וכאב, סבל, עצב, כעס, חרטה, פגיעות ופגיעה באחרים - כל הדברים האלה - הם אנושיים, הכאב הוא חלק מהחוויה האנושית.

יש דברים שצריך לשנות, וכתבתי את זה גם, אבל אין דבר כזה חיים בלי כאב. אין דבר כזה חיים בלי תקופות של קושי באופן יום יומי.
כן, צריך לטפל, כן צריך לרפא, כן צריך לבקש עזרה, כן אפשר לטפל בזה, אבל זה לא סותר את הלגיטימיות של הנפש בקבלת הדברים.

שואל השאלה:
האנונימי הראשון
אני באמת לא מבינה מאיפה כל הרוע הזה..
כן אני מצטיינת בבית ספר ואני לא בוגרת לגילי אני כבר בוגרת.. אוטוטו מסיימת בית ספר
רוב האנשים מסביבי לא נראים לי טיפשים, אני עוזרת לכולם ומתנדבת בהמון מקומות ולא מבינה ממה הסקת את זה עליי
זה בסדר גם לאהוב את עצמך, זה לא אומר שום דבר עליי
רק באתי לפרוק לא לשפוט אנשים כמו שאתה עשית
מאחלת לך שתלמד להיות בשקט כשלא צריך להביע את דעתך❤

שואל השאלה:
תודה אנוננעמעית אני גם אוהבת אותך❤