מישהו יודע של מי הציטוט הזה?

# החיים מדהימים.
ואז הם נוראיים ממש.
ואז הם שוב מדהימים.
ובין המדהים לנורא
הם רגילים וימויומיים ושגרתיים.

שאפו עמוק את המדהים, החזיקו מעמד עד שייגמר הנורא,
והרפו, ונשפו ברגיל.
ככה החיים.
שוברי לב, ומרפאי נפש.
מדהימים ונוראיים ורגילים.
וזה כלכך יפה, שהנשימה נעתקת.