לא מבין למה אני חושב עליה כבר הרבה שנים...

בחורה ואני מסתכלים אחד לשניה רק בעיניים ממש, עד שאנחנו עוברים אחד תשניה, וזה קרה לפחות 5 או 4 פעמים בבית ספר תיכון.

יש לה ידידים שיודעים את שמי ואינני מכיר אותם.

היא דיברה עם חברות שלה עליי והיסתכלו עליי במבט מוזר והיא צחקה.. וקרה שהלכתי לקפיטריה בבית ספר וביקשתי אייס קפה, ואני שומע אותה אומרת שלום, אני מסתובב ורואה אותה מסתכלת ממש לעיניים שלי, וגם אני עלייה, ואמרתי לה שלום, וסובבתי את הראש ואז גם היא, והלכתי... ואחריי כמה חודשים עברתי לעיר רחוקה מהבית ספר, וחשוב לציין שאני לא יודע כלום עליה, אפילו לא שם...

עברו 6 וחצי שנים ועדיין היא במחשבות שלי. בכל פעם שהבטתי בה הרגשתי הרגשה מיוחדת וכואב לי שאני לא מוצא אותה למען אדבר איתה לשאול לשלומה ואיך היא מרגישה. מאז שראיתי אותה בפעם הראשונה, אני מרגיש נטייה לדאוג לה ולדעת שהכל טוב ושהיא מרגישה טוב.

אני מרגיש כאילו איבדתי מאחד הדברים הכי יקר לי שיש..

לא יודע אם היא זוכרת אותי או עדיין חושבת עליי כמוני.. מה אתם חושבים על כל המצב הזה? ולדעתכם היא נידלקה עליי בזמן של הבית ספר? או שהכל סתם שטויות?