רק אני לא מבינה איך אנשים חותמים קבע או נשארים במערכת הצבאית הרבה שנים?

יש אנשים שזה מקדם אותם, וצהל הוא מקום חם עבורם. יש אנשים שצומחים לתפארת במסגרות קשות.
הזוי לדעתי, אבל קיים

הם רוצים להגן על המדינה שלנו.
שנוכל לישון בשקט.
אני ככ מעריכה מי שבצבא/ מי שעושה קבע הם שומרים עלינו

שואל השאלה:
הזוי לגמרי. זאת מערכת נוקשה ומזעזעת

שואל השאלה:
בייבי גירל הם לא רוצים להגן על המדינה שלנו הם נשארים שם כי הם מפחדים מהאזרחות

למה לא? מה הבעיה.. יש אנשים שהמסגרת הזאת נחמדה להם, עושה להם טוב ומקדמת אותם.

מה זאת אומרת מפחדים מהאזרחות?

שואל השאלה:
להתחיל את החיים שבחוץ

כשאת בצבא את עדיין במסגרת.. מקבלת כסף, דואגים לך לאוכל, ללינה, לרפואה וכו'.
שאת יוצאת מהצבא את עצמאית, את צריכה לשלם על הכל, אין לך שגרה, צריך ללכת לעבוד ולתחזק את עצמך, הופכים לבן אדם מבוגר.

אכפת להם מהמדינה שלהם כנראה

אשכרה משאני זוכרת את עצמי.
עכשיו... כל מה שאני הולכת להגיד פה הולך להשמע מתנשא ברמה מוגזמת, פשוט אל תקחו את זה בקטע מתנשא, בבקשה.
הרבה אנשים שהכירו אותי אמרו לי שאני עם תכונות מנהיגות, שאני יכולה לעשות הרבה דברים מוצלחים בזכות התכונות שלי, גם יכולות המנהיגות וגם עוד דברים.(שוב, בבקשה אל תקחו את זה בקטע מתנשא. אני ידועת כמה מגעיל זה נשמע.)
והאמת, החלום הכי גדול שלי משאני זוכרת את עצמי זה להיות לוחמת.
ו... אני לא רוצה לעשות משהו אחר בחיים.
אני אלמד, אני אעשה תואר, במסגרת התפקיד שאני שואפת להגיע אליו או במסגרת הקבע...
יש לי כבר כיוונים של מה שאני רוצה ללמוד, אני אני לא רוצה להיות רופאה מנתחת בבית חולים או מתכנתת במשרדי הייטק מצליחים...
לא... אני רוצה להגשים את החלום שלי, ושנתיים זה מעט מידי.
אני רוצה לשמור על האזרחים כאן. על המשפחה, על הקרובים.
אני רוצה להנהיג, לפקד, לקחת החלטות.
אני רוצה לדעת שלא עשיתי דברים רק בשביל עצמי. אני עשיתי את הדברים גם בשביל להגן ולשמור.
אני רוצה להגשים חלום.
לא אכפת לי מהמשמעת הגדולה או מהקאדרים. לא אכפת לי מהקושי המנטלי או הפיזי.
אני רק רוצה להגשים חלום.

אני רוצה לשרת לפחות עד גיל 50