בא לי לבכות. הלכתי להליכה כדאי להירגע וחזרתי יותר גרוע ממקודם בבקשה כנסו

הייתי עצבנית כי עשיתי ככ הרבה דברים מביכים היום והרגשתי ממש ממשנרע עם עצמי והרגשתי שאני חייבת לשחרר את עצמי מכל הלחץ אז יצאתי לסיבוב די ארוך
בדרך חזרה חציתי כביש והסתכלי רק על הצד של המכוניות (כביש חד סטרי) כילא היו עוד הולכי רגל, וצצו משום מקום אופניים חשמליות של ילד בן 13-14 ולא שמתי לב כי היה ממש חשוך, וכשקלטי ואני זזתי, והוא זז, והוא דופק לי "תחליטי לאן את זזה!" ובא לי םשוט לבכות. נימאס לי.
אני לא סובלת את עצמי. כל היום הזה כולו מלא בפאדיחות טיפשיוותת!!
גם כשעליתי בצדרגות היה שכן שעבר מאחורי אז קצת מיהרתי כי אני בלחץ ממצבים כאלה (ביישנית יותר מידי..) אז מיהרתי ודילכתי על מדרגה ועפתי קדימה ו.. דיי
אני מרגישה שאסור לי לבכות. אני מרגישה כמו ילדה קטנה. שאם אני אבכה זה לא פייר כי זה דבר ככ קטןן ויש אנשים שככ הרבה סובלים יותר ממני
ואני מרגישה ככ פיק מי כשאני כותבת את זה ונימאס לי כבר לבכות!! ואני בקושי רואה כשאני מקלידה מרוב הדמעוותת ואני שונאת את זה!
ורבתי עם אבא שלי אתמול ואני מרגישה רע ככ, ואני מרגישה שחברות שלי שונאת אותי!! ואני מרגישה שכל היום שופטים אותי, ואני מרגישה.. שאני לא יודעת כלום.
ואני מרגישה.. אני מרגישה רע. אני מרגישה רע שאני בוכה. אני מרגישה רע. ודיי דיי דיי דיי דיי דיי!

אני לא אובדנית!!! ממש ממש ממש לא! זו פריקה בלבד.
זה הצפת רגשות שאין לי איםה לשחרר, בבקשה. בבקשה אל תמחקו את השאלה.
ואין צורך להתקשר לאף אחד. שוב- אני לא אובדנית!! רק פריקה על יום ספציפי.