זה נורא שאני בטיפול פסיכולוגי בגלל הרבה סיבות

היי אנונימית,
את הולכת לטיפול פסיכולוגי כי הרגשת שאת צריכה עזרה וליווי. לפעמים מגיעים לטיפול בכלל סיבה או כמה סיבות מסוימות ותוך כדי זה שנוצר קשר שמרגישים בו יותר בטוחים רוצים לדבר על דברים נוספים. את מספרת שהיית רוצה לדבר עם הפסיכולוגית שלך גם על הפרעת האכילה שלך וזה דורש אומץ ופתיחות שלך בתוך המפגשים. זה טבעי לפחד לשתף במשהו חדש ושונה. יש הרבה פעמים חששות איך זה יתקבל והאם הצד השני יכול להתמודד עם כל מה שאני מביאה. האם תרגישי בנח לשתף את הפסיכולוגית שלך בחששות שלך מבלי להגיד כרגע משהו שאת לא רוצה? להתייעץ איתה האם זה המקום הנכון לדבר על זה? אולי תוכלו לחשוב ביחד מה יהיה לך הכי נכון ומתאים?
קוראים לי ספיר ואני מעמותת עלם, שמלווה בני נוער. אני מזמינה אותך לדבר איתי ( גם באופן אנונימי) ולשתף אותי בתחושות והחוויות אותן את חווה. כמובן שאשמח לשמוע ממך בכל נושא שאת מרגישה שלא פשוט עבורך לדבר עליו.
את יכולה גם לכתוב למייל שלנו [email protected]
לפנות אלינו באינסטגרם ובטיקטוק- nayedet.digital
או להיכנס לצ'ט שלנו ולשוחח באנונימיות עם מתנדבים.ות בימי ראשון-רביעי בין 20:00-24:00 https://www.yelem.org.il/ או בצ'אט בוואטסאפ 054-9424062

מחכה לך ספיר מעלם דיגיטל

אני חושבת שכן, למה לא? לא צריך להיות פחד לספר, ובטח שלא לה