שווה לחיות בכלל?

אני גם כמוך
הכרתי חברים מהאינטרנט
התחלתי ללכת להופעות
הופעות זה הדבר שהכי עזר לי לצאת מהדיכאון
ממליצה בחום

אני באמת פה בשבילך גם אם אין לך כוח אליי. את לא תהיי לבד

שואל השאלה:
חסר לי המישהו הזה שידבר איתי במציאות ואוכל להרגיש בנוח לידו.. חסר לי!!

מבינה אותך לגמרי
תתחילי להיות יותר פתוחה ולהיות את ואל תשתני בשביל אף אחד

ברור ששווה לחיות. החיים יכולים להיות כל כך הרבה דברים בבת אחת, ומתקופה שהיא פחות טובה זה יכול להתהפך אפילו בלי לשים לב למשהו מדהים. גם אם אין עוד מישהו או מישהי איתך זה עדיין כל כך שווה את זה. החיים שווים את זה. מי אמר שאי אפשר להצליח ולהנות לבד? אפשר. בסופו של דבר יהיו אנשים שיהיו שם בשבילך, בסופו של דבר יש אנשים שאכפת להם ממך, וחיים שלמים שכדאי לחוות אותם ולהנות בהם כמה שאפשר, בכל דרך שהיא.

נדבר במציאות גם

שואל השאלה:
לדעתי אני בזבוז זרע וחמצן..
למה נולדתי בכלל אם אני לא שימושית בחיים וכולם בורחים ממני..

כן, החיים האלה שווים. עם כל הקושי ועם כל הכאב זה שווה את זה כי רק ככה מגיעים לדברים טובים ויש המון דברים טובים, את עשויה מחומר של מנצחים ואת תביני שכל הקשיים שאת עוברת הם לא סתם. הם רק יצמיחו אותך אהובה. את נשמעת מקסימה וחברים אמיתיים שיאהבו אותך יבואו, ואת תכירי אל תתייאשי. ואת יותר ממוזמנת לבוא לפרטי אם תרצי :)

וודאי ששווה לחיות לפעמים יש תקופות קשות בחיים אבל זה קורה לכולם
בעז"ה את עוד תהני בחיים ותאהבי אותם מאוד
מוזמנת להתעייץ

אני מבינה את העצב שלך ותחושת הבדידות... נשמע שאת עוברת את זה כבר תקופה ארוכה וזה באמת לא פשוט.
תראי בתגובות כאן, יש הרבה שחווים תקופות כאלו, ארוכות יותר או פחות, וכל אחד מחפש את הדברים שעוזרים לו. תנסי לנשום עמוק ולחפש את הדברים הקטנים שעושים לך טוב. למרות שזה לא קל, אני בטוחה שאם תסתכלי סביבך את תגלי שיש אנשים שאכפת להם ממך מאוד. אולי זה לא מרגיש ככה עכשיו, אבל יש בחיים האלו כל כך הרבה, יש לך עולם שלם לחוות ולגלות.
אם מתאים לך, את יכולה גם לפנות באופן אנונימי למוקד הסיוע של ער"ן, סה"ר או עלם אני בטוחה ששיחה פתוחה איתם תתן לך קצת אויר לנשימה.

אנונימית יקרה,
שומעת מדברייך כמה קשה ואפילו כואבת הבדידות. כאילו שכולם נטשו ונשארת לבד...אני לא יכולה לשער כמה קשיים ודאי עברת שגרמו לך להרגיש שאף אחד לא אוהב אותך או אפילו לשאול אם שווה לחיות... או איזה ניסיונות עשית בחייך כדי להתחבר לאחרים ואולי גם האם היה לפני 6-8 שנים אחרת... נדמה שאת עטופה בעצבות, תחושת מובסות ואפילו דחיה. כמה זה ודאי מייאש. כמה אומץ, כנות ותקווה יש בהושטת יד וירטואלית ברשת לחפש עזרה.
אני ממתנדבת בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך לצ'אט האנונימי שלנו, שם תוכלי לדבר עם אחד המתנדבים ולקבל מענה חם, תומך ולא שיפוטי ואולי למצוא הקלה לתחושת הבדידות וביחד לחשוב על הצעדים קדימה.
שלך,
מתנדבת סה"ר