8 תשובות
וואי מקסים שבכלל התחלת לכתוב כל הכבוד
שואל השאלה:
קראת בכלל?
קראת בכלל?
אנונימית
ממש יפה וממש מבולגן
אבל אני חושב שזה מוסיף לטקסט עומק מגניב של סערת רגשות ואין לי מושג אם באמת כיוונתי לזה
אבל אני חושב שזה מוסיף לטקסט עומק מגניב של סערת רגשות ואין לי מושג אם באמת כיוונתי לזה
קראתי רק שורות ראשונות אבל נראה שאת כותבת נחמד מאוד
וואלה זה ממש טוב
אהבתי את הדמות
לא אהבתי את הכינוי של האח, זה לא עמוק ואין שום סיפור רקע שם שצריך להיות חלק מהדמות והדינמיקה של האחים, זה צריך להיות יותר קרוב ללב ומקורי מ"דון"
וגם בכללי כל הדבר הוא איזה 20 שורות וזה ההתחלה והתחלה כזאת היא קצת משעממת כי זה לא מספר על העלילה, זה כן מספר על העומק של הדמות אבל בקטע ממש נמרח ועדיף שזה יהיה יותר כזה פרומו על כבר איך הדמויות מתמודדות עם הטרגדיה באופן הנפשי ואיך זה שינה את המצב לעומת העבר, יעני שיקפוץ לאמצע החרא של הסיפור רקע או תחילת העלילה רק בשביל לעורר עניין בקוראים על המסתורין ולא למרוח את ההתחלה... יש גם דרכים אחרים לעשות את זה אבל לדעתי זה הדרך ההכי טובה לשבות את הקהל
לא אהבתי את הכינוי של האח, זה לא עמוק ואין שום סיפור רקע שם שצריך להיות חלק מהדמות והדינמיקה של האחים, זה צריך להיות יותר קרוב ללב ומקורי מ"דון"
וגם בכללי כל הדבר הוא איזה 20 שורות וזה ההתחלה והתחלה כזאת היא קצת משעממת כי זה לא מספר על העלילה, זה כן מספר על העומק של הדמות אבל בקטע ממש נמרח ועדיף שזה יהיה יותר כזה פרומו על כבר איך הדמויות מתמודדות עם הטרגדיה באופן הנפשי ואיך זה שינה את המצב לעומת העבר, יעני שיקפוץ לאמצע החרא של הסיפור רקע או תחילת העלילה רק בשביל לעורר עניין בקוראים על המסתורין ולא למרוח את ההתחלה... יש גם דרכים אחרים לעשות את זה אבל לדעתי זה הדרך ההכי טובה לשבות את הקהל
שואל השאלה:
היי, תודה על התשובה הארוכה אני מאוד מעריכה את התשומת לב לפרטים!
קוראים לו דון כי שחר באנגלית זה dawn, זה לא עמוק, זה רק כינוי(:
אני מתכוונת לדבר הרבה על הקרבה בניהם בספר. הדמות הראשית המספרת את הסיפור שונאת את עולם המבוגרים, ולכן מאוד אוהבת את דון, היא לאט לאט תזדהה ותבין, את הכל, ואת איך המוח הזה עובד וכמה הוא עדיף ושונה ממוח של מבוגר.
האמת, מפתיע שאמרת שההתחלה משעממת כי הדמות הראשית מאוד לא יודעת להתבטא, היא משתמשת המון בסלנגים ושפה פשוטה כביכול. עשיתי את זה כדי ליצור יותר עומק עלילתי ספרותי מאשר בכתיבה, במאוחר זה יואר טוב יותר. אבל אני לגמרי מקבלת אז תודה שוב.
אגב, הספר מסופר מנקודת מבט שלישית, אולי בגלל זה זה נשמע לך מרוח. אבל בנקודת מבט שלישית צריך לתת רקע כל הזמן בספר וזה לא כמו נקודת מבט ראשונה שהדמות מספרת בעצמה את כל הפרטים העכשווים
היי, תודה על התשובה הארוכה אני מאוד מעריכה את התשומת לב לפרטים!
קוראים לו דון כי שחר באנגלית זה dawn, זה לא עמוק, זה רק כינוי(:
אני מתכוונת לדבר הרבה על הקרבה בניהם בספר. הדמות הראשית המספרת את הסיפור שונאת את עולם המבוגרים, ולכן מאוד אוהבת את דון, היא לאט לאט תזדהה ותבין, את הכל, ואת איך המוח הזה עובד וכמה הוא עדיף ושונה ממוח של מבוגר.
האמת, מפתיע שאמרת שההתחלה משעממת כי הדמות הראשית מאוד לא יודעת להתבטא, היא משתמשת המון בסלנגים ושפה פשוטה כביכול. עשיתי את זה כדי ליצור יותר עומק עלילתי ספרותי מאשר בכתיבה, במאוחר זה יואר טוב יותר. אבל אני לגמרי מקבלת אז תודה שוב.
אגב, הספר מסופר מנקודת מבט שלישית, אולי בגלל זה זה נשמע לך מרוח. אבל בנקודת מבט שלישית צריך לתת רקע כל הזמן בספר וזה לא כמו נקודת מבט ראשונה שהדמות מספרת בעצמה את כל הפרטים העכשווים
אנונימית
א. בכיףף
ב. כן אני יודעת שדון זה שחר באנגלית על זה דיברתי
ג. אם כל הסיפור יהיה מהתחלה על התובנה של הדמות אז צריך גם שהדמות תתפתח ותשתנה ובסוף הסיפור כאילו תהייה גרסה יותר משודרגת של עצמה (כמובן שלא פתאום, יעני שבהדרגה תתפתח במהלך הספר) בעקבות התובנות שהיא מתמודדת איתם ומגיעה אליהם בשביל שלא יקראו ויקראו ויקראו ולא יהיה מוסר השכל או התפתחות בסוף טוב לדמות שנקשרו אליה וליוו והיו איתה שם בקשיים
ב. כן אני יודעת שדון זה שחר באנגלית על זה דיברתי
ג. אם כל הסיפור יהיה מהתחלה על התובנה של הדמות אז צריך גם שהדמות תתפתח ותשתנה ובסוף הסיפור כאילו תהייה גרסה יותר משודרגת של עצמה (כמובן שלא פתאום, יעני שבהדרגה תתפתח במהלך הספר) בעקבות התובנות שהיא מתמודדת איתם ומגיעה אליהם בשביל שלא יקראו ויקראו ויקראו ולא יהיה מוסר השכל או התפתחות בסוף טוב לדמות שנקשרו אליה וליוו והיו איתה שם בקשיים
באותו הנושא: