אנשים שיש להם בעיות עם אמא שלהם כנסו רגע

באמצע הלילה התחלתי לבכות בגלל נושא שהוא מאוד רגיש לי לא אפרט עליו (אמא שלי מודעת לכך כבר הרבה זמן וזה משהו שהיא יכולה לפתור בשבילי אבל היא בוחרת לא לעזור לי) אז התחלתי ממש לבכות ונהייתי ממש עצובה וכועסת בגלל זה אז קראתי לאמא שלי שעדיין הייתה ערה ודיברתי איתה על זה בזמן שאני בוכה (דיברתי איתה על זה הרבה פעמים ולא מזיז לה פשוט שקשה לי אז גם חשבתי שאולי אם זה גורם לי לבכות באמצע הלילה אז היא תבין כמה קשה לי). היא בכלל לא הקשיבה למה שיש לי לומר, ובמקום זה היא רק אמרה דברים כמו "את לא מגזימה?" ו"אנשים בחוץ שומעים אותך תפסיקי לצעוק" (בכלל לא צעקתי מההתחלה, גם כשהיא אמרה לי את זה התחלתי לדבר ממש חלש כמעט כאילו לחשתי והיא עדיין אמרה לי להיות בשקט).
אחרי כמה שניות היא פשוט יצאה מהחדר השאירה אותי בוכה ואמרה שאין לה כוח לזה. אחרי זה נכנסתי ממש להתקף חרדה לא הצלחתי לנשום אז היא באה אליי לחדר ואמרה "אפשר להמשיך את זה מחר?". כן בטח כאילו אני לגמרי יכולה באמצע התקף חרדה להתחיל לנשום כרגיל ולהרגע ולהגיד כן לילה טוב וללכת לישון כאילו כלום. אבל באמת שאיך היא יכולה לומר לי שאני מגזימה? זה נושא שמאוד קשה לי בגללו ואמרתי לה את זה מיליון פעמים ולא מזיז לה וכל פעם שאני מדברת איתה על זה היא פשוט מוכיחה כמה לא אכפת לה ממני וכמה לא מזיז לה שקשה לי ממש והיא כל פעם אומרת שאין לה כוח לדבר איתי. באמת שזה לא אנושי בעיניי. בבקשה תעזרו לי כי כבר כל כך קשה לי גם בגלל הנושא הראשון וגם בגלל כמה שלא מזיז לה שקשה לי אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם זה. שני נושאים שמפריעים לי באופן תמידי על בסיס יומי ואני בוכה בגלל הנושא הראשון גם על בסיס כמעט יומי.