איך להפסיק להיות מוזרה

מצטרפת לשאלה

בול כמוך אמאלה

אני ירשום בשלבים כי זה הכי קל להבנה וביצוע:

1. למצוא עבודה
2. למצוא סטייל מתאים לסביבה שאת חייה בה
3. להתנהג כמו הסביבה שאת חייה בא
4. אחרי כל השלבים של הטיפוח כדי למקסם את הפוטנציאל במראה הגיע הזמן להפתח לאנשים
5.לפתח טעם פופולרי במוזיקה
6. להיות יותר אקטיבי ביום יום
7. לבלות יותר עם המשפחה/ להיות יותר בחברת אנשים
8. למצוא חברים בעבודה/בית ספר/אינסטגרם(כאלה שגרים באזור)
9. לצאת עם חברים
10. ואחרי שכל השלבים כבר בוצעו עדיף לשלב את כל השלבים ביחד ליום אחד ואז לא יהיה יותר משעמם בהצלחה

אנונימית יקרה, עצוב לי לקרוא את הדברים שאת כותבת. גם בגלל תחושת ההזדהות שאני מרגישה מהדברים שלך או שהרגשתי בעבר. ואני מאמינה שיש עוד אנשים שיכולים להזדהות עם התחושה של חוסר האהבה העצמית ועם התחושה שאין להם מזל. כל אחד באופן קצת שונה, לכל אחד מפריעים דברים קצת שונים בתוך עצמו.

קודם כל, עלייך לקבל את זה שאת נולדת כפי שאת. תסתכלי על עצמך בעבר, על כל השנים שעברו, תביטי ברכות שהיתה בך בתור ילדה וגם עכשיו, האם בתור ילדה היית חושבת על עצמך דברים כאלה? אני משערת שהיה שם יותר תום, שאת חיית מיום ליום ולא חיפשת את החסרונות שבך, אלא שפשוט רצית להנות ולהיות שמחה.

את מציינת שאת מרגישה מקוללת, ואני מציעה לך להביט על החיים שלך ולנסות להבין מה גורם לך להרגיש כך. לי זה נשמע שאת תמיד מנסה לשנות את עצמך ותמיד מאמינה שעכשיו תרגישי טוב יותר עם עצמך, אך אז שוב נופלת לתחושה הריקנית ומרגישה שמה שאת זה לא טוב מספיק. את נמצאת באיזה שהוא מעגל מתמשך של חוסר שביעות רצון, וגם אי עשייה (כדברייך).

אבל האם זה מבטל אותך? האם זה עושה אותך לאדם מקולל, שאין לו מזל? אולי לא, אולי זה דווקא בא להאיר את דרכך הארוכה בעולם, לגרום לך דווקא דרך הקושי להבין שאת צריכה להכיל ולחבק את עצמך. אולי את לא צריכה לעשות הרבה עכשיו, אלא שהאתגר שלך עכשיו הוא לעבור את התחושות האלה.

את מרגישה את המוזרות הזאת גם בינך לבין עצמך וגם בפני אחרים. אבל אני מציעה לך לשאול אחרים, מה הם רואים בך? האם מפריע להם השקט שלך? יכול להיות שמישהו העיר לך על כך שאת שקטה, ומה הרגשת מכך? מדוע את מרגישה תחושת אי נוחות עם השקט שלך?

אני לא אומרת שאת צריכה תמיד לקבל את השקט הזה ולא לבטא את עצמך. אך השקט הזה הוא לא בהכרח רע, כנראה את אדם מופנם שחושב יותר לעומק ולא ממהר להגיד כל דבר שעולה לו ראש. יכול להיות שזה דבר חריג בסביבתך, ובכל זאת יש עוד אנשים שהם כמוך ויש בכך יתרונות. יש יתרונות ביכולת להיות עם עצמך ולהבין דברים מתוך עצמך. ומלבד זאת, אנשים רבים מדברים יותר מידי ואומרים דברים שכבר לא חשוב לדבר עליהם. אך פחות מידי הם מדברים על מה שחשוב, על מה שמפריע להם באופן עמוק יותר, והם נמצאים ברובד מסויים של שיחה.

את כאן מדברת על מה שמפריע לך וכותבת בפתיחות על הריקנות שאת מרגישה. את רוצה להרגיש מלאות, את רוצה להרגיש שייכת. וכבר היכולת שלך להביט על עצמך, מעידה על יכולת לחשוב יותר לעומק. ואת באמת צריכה לדעת לבטא את עצמך יותר כדי שתוכלי להראות את כל הטוב שיש בך, אבל לא בדרך של ביקורת והלקאה עצמית.

תכתבי על דף איזה שיפור פנימי היית רוצה לעשות, אבל באופן שבו את צוללת לתוך עצמך ולא רק מביטה על המעטפת החיצונית "השקטה". למשל, תכתבי, אני רוצה ללמוד להרגיש חלק, אני רוצה להרגיש שיש לי מה לומר, אני רוצה ביני לבין עצמי להרגיש תחושת ערך וחמימות במקום קרירות וביטול עצמי, אני רוצה לדעת לקבל את הריקנות כשהיא באה ולהבין שהיא חלק מהחיים. ותכתבי כמובן עוד דברים שעולים לך לראש שמתאימים לך, כי בסופו של דבר את יודעת טוב יותר מה מתאים לך לכתוב. את רק צריכה להביט פנימה במבט שואל ולא שיפוטי ולכתוב.

אחרי שיש לך את כל הדברים האלה כתובים, את מבינה שיש בך המון רבדים. נכון, את גם שקטה, כלפי חוץ, אבל יש בך משהו ששואל, שמתבונן, שמבקש לטובתך. אחרי זה תחשבי מה באמת את רוצה לומר, מה את רוצה לבטא, איזו שיחה תהיה שיחה שנעימה לך. תנסי לדמיין שיחה כזאת בתוך עצמך. אולי תתחילי בלכתוב הודעה למישהו או לדבר עם מישהו שאת מכירה טוב, ותחשבי הפעם לשאול אותו שאלה אחרת, שמעניינת אותך, שאולי תמיד היית חושבת שלא מקובל לשאול את זה או שאותו אדם יחשוב כך. מתוך המקום שמתעניין באחרים אנשים יתעניינו גם בך ויראו שיש לך הרבה מה להגיד.

בנוסף, תנסי לבטא את עצמך דרך מדיומים שונים. למשל, אם כתיבה זה משהו שמעניין אותך, תכתבי. לא חייב שתכתבי סיפורים, אפשר גם רק טקסטים, או רק לכתוב מחשבות. יש כל כך הרבה מה לכתוב, וזה יכול להיות אפילו הדבר הקטן ביותר. וזה יכול להיות אפילו רק תחושות פיזיות שאת מרגישה, רק דברים שאת רואה סביבך, ואולי גם הקשר בין זה לבין הרגשות והמחשבות שעולים. הדף מקבל הכל. בדרך כלל אדם שמתקשה לבטא את עצמו בעל פה, דווקא ימצא נוחות להתבטא בכתיבה.

ואולי יש דברים אחרים שמעניינים אותך. למשל, אולי את אדם שאוהב ספורט ואוהב להיות מודע לגוף. אולי יתאים לך לרוץ, או שיתאים לך לעשות יוגה. או אולי את אדם שאוהב לפתח את החשיבה ויתאים לו משחקי חשיבה כמו שחמט או שש בש. או אולי את מאוד אוהבת מוזיקה, ויתאים לך לעשות קורס נגינה. אולי את טובה בלהקשיב לאחרים או לתת עצות, מתוך היכולת להבין אחרים ואת רגשותיהם. את גם לא חייבת להיות משהו אחד באופן מוחלט, ואת יכולה להתנסות בכמה דברים. אך בטח יש משהו שהוא יותר את, שתרגישי בו יותר בנוח, ואולי כבר יש, ואת רק צריכה להסתכל על האיזור הזה ולנסות להתפתח בו, על מנת שתוכלי לבטא את עצמך ולהרגיש פחות ריקה. וגם אם לפעמים יש את הריק, כמו שאמרתי, כדאי לנסות להבין איך להכיל אותו, להבין שחוסר העשייה היא חלק מהחיים לפעמים, וגם מחוסר העשייה לומדים הרבה.

את לא מוזרה את מיוחדת וזה שקשה לך לדבר עם אנשים זה לגיטימי. את לא בן אדם משעמם גם אם אין לך תחביבים או דברים כאלו את צריכה להתחיל למשל בלהביע דעות בכיתה או להתחיל להשתתף בשיעורים וככה תבני ביטחון ותתחילי לדבר עם אנשים, אני ממש לא ידעתי איך לדבר עם אנשים וגם אני חשבתי שאני מוזרה ואז למדתי להעריך ולהבין שמי שאני זה מי שאני ואני מיוחדת ומי שבסביבתי זכה. הצטרפתי למשצים ואת יכולה להצטרף לכל תנועת נוער אחרת אצ עומדת מול קהל ואת מגיעה לקבןצה תומכת ואוהבת שמרגישה כמו בית.