4 תשובות
להיות מרוכזת בעצמך, להיות מי שאת ולהיות דומיננטית. לתת לאנשים סיבה להיות לידך, להיות אלופה. לקחת שליטה על החיים שלך, להיות בצד זה בסדר, אבל אם זה לא מה שאת רוצה אז תזכרי ש" הזדמנויות קורות למי שרוקד ברחבת הריקודים "
זה הכי לגטימי בעולם, אל תדאגי. לא באת למכינה בשביל להכיר בן זוג נכון? אם כן עדיף שתעזבי כבר עכשיו.. אל תתני לזה להשפיע עלייך ותתרכזי, בעצמך ורק בעצמך ואם המכינה באמת מתאימה לך אז הכול יסתדר.
יכול להעיד על עצמי שהתחלתי מכינה הרגשתי כמוך (רק בלי הקטע של הזוגות כי הייתי במכינה דתית). בשבוע הראשון הרגעתי את עצמי, אמרתי שעבר רק שבוע זה בסדר, כנ"ל בשני וכנ"ל בשלישי. אחרי חודש אמרתי לעצמי: "וואו חודש זה מלא, הם חמודים והכול אבל זה לא בשבילי". תנחשי מה קרה בסוף? לא רק שהכול הסתדר, אלא סיימתי שם שנתיים מלאות. והכרתי חברים שעד היום אני בקשר איתם, והכול בסדר. קשר אמיתי נוצר עם הזמן. מה הכי עזר לי? שאמרתי לעצמי בשיא הרצינות שלא באתי לשם בשביל להכיר חברים, אלא באתי להתחזק מבחינה דתית, באתי להתכונן לצבא והתרכזתי נטו בזה. לאט לאט הכול הסתדר.
תמיד קיים סיכוי שטעית בבחירה אבל עוד מוקדם להחליט. אני נמצא כרגע בסיטואציה דומה, ומרגיש לא קשור במקום החדש שאני נמצא, אבל אני זוכר מה קרה בשנה א' במכינה, ורגוע כי אני יודע שהמצב משתפר. תהיי כנה עם עצמך, האם המצב משתפר קצת או לא?
יכול גם להעיד עליי דבר נוסף - בשנה ב' שלי שמו איתי עם כיתה שלא אהבתי ולא הרגשתי קשור, בעיקר מבחינה חברתית. כל הזמן רציתי לעזוב. והתרכזתי שוב בעצמי ושוב פעם, אחרי חודש חודשיים התחיל להשתפר.
תלמדו מהטעויות שלי ואל תוותרי. את באת לשם להתכונן לצבא נכון? תתרכזי בזה. אל תשכחי שאת לא במועדון. עם הזמן יבואו הקשרים הטובים, זה לוקח זמן, והרבה. תחפשי דווקא חברות, פחות בן זוג כי הבן זוג שלך יגיע מתי שהוא צריך להגיע. וגם בזה אל תתרכזי. שימי לב למצב החברתי שלך, אם הוא ממש ממש גרוע ואף אחד לא מדבר איתך בכלל אולי אפשר לשקול לעבור מכינה, בסופו של דבר צריך להיות קשר על שהוא עם שאר החבר'ה.
בהצלחה
יכול להעיד על עצמי שהתחלתי מכינה הרגשתי כמוך (רק בלי הקטע של הזוגות כי הייתי במכינה דתית). בשבוע הראשון הרגעתי את עצמי, אמרתי שעבר רק שבוע זה בסדר, כנ"ל בשני וכנ"ל בשלישי. אחרי חודש אמרתי לעצמי: "וואו חודש זה מלא, הם חמודים והכול אבל זה לא בשבילי". תנחשי מה קרה בסוף? לא רק שהכול הסתדר, אלא סיימתי שם שנתיים מלאות. והכרתי חברים שעד היום אני בקשר איתם, והכול בסדר. קשר אמיתי נוצר עם הזמן. מה הכי עזר לי? שאמרתי לעצמי בשיא הרצינות שלא באתי לשם בשביל להכיר חברים, אלא באתי להתחזק מבחינה דתית, באתי להתכונן לצבא והתרכזתי נטו בזה. לאט לאט הכול הסתדר.
תמיד קיים סיכוי שטעית בבחירה אבל עוד מוקדם להחליט. אני נמצא כרגע בסיטואציה דומה, ומרגיש לא קשור במקום החדש שאני נמצא, אבל אני זוכר מה קרה בשנה א' במכינה, ורגוע כי אני יודע שהמצב משתפר. תהיי כנה עם עצמך, האם המצב משתפר קצת או לא?
יכול גם להעיד עליי דבר נוסף - בשנה ב' שלי שמו איתי עם כיתה שלא אהבתי ולא הרגשתי קשור, בעיקר מבחינה חברתית. כל הזמן רציתי לעזוב. והתרכזתי שוב בעצמי ושוב פעם, אחרי חודש חודשיים התחיל להשתפר.
תלמדו מהטעויות שלי ואל תוותרי. את באת לשם להתכונן לצבא נכון? תתרכזי בזה. אל תשכחי שאת לא במועדון. עם הזמן יבואו הקשרים הטובים, זה לוקח זמן, והרבה. תחפשי דווקא חברות, פחות בן זוג כי הבן זוג שלך יגיע מתי שהוא צריך להגיע. וגם בזה אל תתרכזי. שימי לב למצב החברתי שלך, אם הוא ממש ממש גרוע ואף אחד לא מדבר איתך בכלל אולי אפשר לשקול לעבור מכינה, בסופו של דבר צריך להיות קשר על שהוא עם שאר החבר'ה.
בהצלחה
שואל השאלה:
וואו, קודם כל ממש תודה על התשובה !!
זאת מכינה חצי שנתית.
אני כן מנסה להכיר חברות והכל וכן יש לי קשר גם עם בנים שהם ידידים אבל מרגיש לי שכולם רודפים אחריי זוגיות, גם הבנים וגם הבנות וזה קצת גורם לי להרגיש לא שייכת ולהתרחק כי זה לא משהו שאני רוצה או מחפשת.
כרגע עבר רק חודש אחד והוא טס ממש מהר.
מקווה שלא באתי למכינה לחינם.
וואו, קודם כל ממש תודה על התשובה !!
זאת מכינה חצי שנתית.
אני כן מנסה להכיר חברות והכל וכן יש לי קשר גם עם בנים שהם ידידים אבל מרגיש לי שכולם רודפים אחריי זוגיות, גם הבנים וגם הבנות וזה קצת גורם לי להרגיש לא שייכת ולהתרחק כי זה לא משהו שאני רוצה או מחפשת.
כרגע עבר רק חודש אחד והוא טס ממש מהר.
מקווה שלא באתי למכינה לחינם.
אנונימית
כן מכינה זה טס, גם לי טסו השנתיים שם.
תראי, במכינה חצי שנתית יש חיסרון ענקי והוא שבדרך כלל אין שם סינון *אמיתי* של המועמדים וזה על בסיס כל הקודם זוכה, ועוד חיסרון ע-נ-ק-י הוא שבדרך כלל מגיעים לשם חבר'ה פחות איכותיים או חבר'ה שנפלו בין הכיסאות/אנשים שמחפשים מה לעשות עד הגיוס וזה מה שיוצר את הסיטואציה הלא פשוטה. בעניין החברתי, את חייבת להבין שקשר אמיתי נוצר בהדרגתיות, לוקח זמן. לצערנו אין לך מספיק זמן לזה במכינה. אבל 7 חודשים מספיק בשביל ליצור התחלה *חזקה* של חברות ומשם מה שנשאר לך זה לתחזק את זה.
כתבת שאת מקווה שלא באמת למכינה סתם.. זה ממש מפריע לי המשפט הזה.. מה ייקבע אם באת לשם סתם? הקשר עם החברים? אם כן, באמת את בטוחה שאת שם מהסיבה הנכונה? או שאולי עדיף לעשות משהו אחר עם הזמן שלך?
למכינות יש פוטנציאל מטורף. תנצלי את הכלים שאת מקבלת. את החוויות. זה באמת מבאס שכולם רודפים אחרי זוגיות אבל לדעתי הפתרון היחידי לבעיה הזו היא להתרכז נטו במטרה של ההכנה לצבא וזה. זה החיסרון של מכינה מעורבת. את יכולה לשקול מעבר למכינה של בנות (לא חייבת דתית, למשל מכינה חצי שנתית שחר - אם זכור לי נכון יש להם שלוחה רק של שנות, וכמובן מלח הארץ, אם תתחילי הליכים עד דצמבר יש סיכוי שגם הצבא יאשר אותך ותקבלי דח"ש לאוגוסט) וככה תיפתר לך בעיית הרדיפה אחר זוגיות, בהנחה שזה הדבר היחיד שמפריע לך.
תחשבי אם ביום יום יש לך שם חברים ובעיקר חברות? מתחיל להיווצר קשר? הולך טוב לימודית? איך הלו"ז? את מתאקלמת? מרגישה שהולך טוב?
אולי כדאי לעלות את זה מפני המדריכים שמכירים את המכינה טוב ובפרט את המחזור שלך
תראי, במכינה חצי שנתית יש חיסרון ענקי והוא שבדרך כלל אין שם סינון *אמיתי* של המועמדים וזה על בסיס כל הקודם זוכה, ועוד חיסרון ע-נ-ק-י הוא שבדרך כלל מגיעים לשם חבר'ה פחות איכותיים או חבר'ה שנפלו בין הכיסאות/אנשים שמחפשים מה לעשות עד הגיוס וזה מה שיוצר את הסיטואציה הלא פשוטה. בעניין החברתי, את חייבת להבין שקשר אמיתי נוצר בהדרגתיות, לוקח זמן. לצערנו אין לך מספיק זמן לזה במכינה. אבל 7 חודשים מספיק בשביל ליצור התחלה *חזקה* של חברות ומשם מה שנשאר לך זה לתחזק את זה.
כתבת שאת מקווה שלא באמת למכינה סתם.. זה ממש מפריע לי המשפט הזה.. מה ייקבע אם באת לשם סתם? הקשר עם החברים? אם כן, באמת את בטוחה שאת שם מהסיבה הנכונה? או שאולי עדיף לעשות משהו אחר עם הזמן שלך?
למכינות יש פוטנציאל מטורף. תנצלי את הכלים שאת מקבלת. את החוויות. זה באמת מבאס שכולם רודפים אחרי זוגיות אבל לדעתי הפתרון היחידי לבעיה הזו היא להתרכז נטו במטרה של ההכנה לצבא וזה. זה החיסרון של מכינה מעורבת. את יכולה לשקול מעבר למכינה של בנות (לא חייבת דתית, למשל מכינה חצי שנתית שחר - אם זכור לי נכון יש להם שלוחה רק של שנות, וכמובן מלח הארץ, אם תתחילי הליכים עד דצמבר יש סיכוי שגם הצבא יאשר אותך ותקבלי דח"ש לאוגוסט) וככה תיפתר לך בעיית הרדיפה אחר זוגיות, בהנחה שזה הדבר היחיד שמפריע לך.
תחשבי אם ביום יום יש לך שם חברים ובעיקר חברות? מתחיל להיווצר קשר? הולך טוב לימודית? איך הלו"ז? את מתאקלמת? מרגישה שהולך טוב?
אולי כדאי לעלות את זה מפני המדריכים שמכירים את המכינה טוב ובפרט את המחזור שלך
באותו הנושא: