יש לי אכילה כפייתית ואני תמיד אוכלת עד שאני מרגישה שאני עומדת להקיא

אין דבר כזה דלבחורה אין תחביבים.

יכול להיות שבגלל התנאים או הדכאון או תקיעות את לא יכולה לעסוק בהם.


אבל אין דבר כזה.

גם כשאני לבד בבית אני לא שולטת בעצמי בגלל זה אני נמנעת מזה , כמו שכבר אמרו תלעסי מסטיקים זה עוזר (אני לוקחת איתי לבית ספר) וככה פחות תרגישי רעב

אנחנו באותה הסירה אחות יקרה שלי
עצה שלי , תשתי מלא מלא מים ותלעסי מסטיקים

שלום יקרה, קראתי את הפוסט שלך.
משער שהבלבול סביב נושא האכילה רב והוא מביא איתו פחד ואולי אף בושה.
את מספרת על בולמוסי אכילה ועל התחושות הקשות אחר כך. את מתארת את האוכל כמקור היחיד לאושר ואני יכול רק לדמיין כמה המצב הזה קשה ומביא אותך לתחושות של עצב ותסכול. בחרת לשתף את הקושי שלך ונשמע שאת מחפשת פתרונות ודרכים להתמודדות ואכן איש מקצוע יכול לסייע. שיתוף אדם קרוב יכול לעזור ולהיות שלב ראשון בדרך.
אני מתנדב בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת, אם תרצי לשתף, לדבר, להתייעץ על מה שאת מרגישה אני מזמין אותך להתחבר לאתר שלנו ולהתכתב בצ'אט, אנונימי לגמרי, עם אחד המתנדבים שלנו.
אנחנו כאן בשבילך, להקשיב לך, לנסות להבין, אולי נוכל לעזור, או להפנות אותך לגורם מתאים.
אני מזמין אותך גם להאזין לפודקאסט https://sahar.org.il/eating-disorders/
מקווה לשמוע ממך
מתנדב סה"ר.