אנשים חזקים נפשית, נולדתם ככה?

ברור.

בונים את זה עם השנים

עכשיו כן, אני חייבת להיות
אף אחד לא נולד ככה

נופ, צריך המון כאב

התפתח עם השנים, אבל זה מתבסס על משהו באופי.
בן אדם שלא מרים ידיים בקלות, יתחזק יותר מבן אדם שמוותר על כל דבר.

לא יודעת עם נולדתי ככה.. אבל מגיל ילדות (מיסודי) זוכרת שישבתי וחשבתי והבנתי שהעולם אכזר.. מאוד מאוד מאוד אכזר אני זוכרת את עצמי חושבת הרבה עם עצמי על איך העולם עובד ומכינה את עצמי נפשית לרע מכל בטענה שזה יכול להגיע כל רגע ובראש שלי שזה מגיע הינה עוד שניה זה מגיע.. מה שגרם לי להיות בוגרת ביחס לחברי בכיתה חשדנית מאוד כעסנית מאוד, ואלימה! ובגלל שהייתי אלימה וכעסנית הייתי המקובלת בכיתה (אני ועוד אחת היינו ה-בכיתה) בנוסף התחלתי לפתח יצר הישרדות- בכוונה להיתאפק עם צרכים שעות, לא לאכול הרבה זמן ולהתמודד מול רעב, להתמודד מול חום קיצוני או קור קיצוני התחלתי לשרוף לילות ולהתמודד מול עייפות רציתי להיות מאוד חזקה! שוב כדי להיות מוכנה להכל. בחטיבה הייתי מתבודדת מבחירה, למזלי הייתה לי חברה אחת שלא שיחררה ממני כיום היא החברה הכי טובה שלי, שנאתי את כולם אז, הייתה בי המון שנאת חינם המון כעס לעולם ובתיכון כבר הפכתי לאדישה לגמריי להכל ולכולם כמעט זוכרת שגם התחלתי להיות סנובית מאוד (במחשבה שכל גבר רוצה *רק* לנצל אותי מינית אז הייתי נורא סנובית ורעה לגברים) ובשירות לאומי סבא שלי נפטר זה בא לי קשה אבל מאז דיי התרכחתי והפכתי לטובה יותר ובוגרת יותר , התחלתי להתעניין בפילוסופיה, פוליטיקה, התחלתי להחזיק בעקרונות ובאידיאולוגיות מסויימות התקרבתי ליהדות התחלתי לשנות אצלי את כל מה שרע הפסקתי לשנוא לכעוס ולחשוד הפסקתי להיות אלימה אבל המשכתי להיות דעתנית, עקשנית ווכחנית ומורדת גם את יצר ההישרדות שלי המשכתי לטפח בטענה שהוא עדיין נחוץ.