עברתי למשפחת אומנה..

זה סיפור ארוך ללמה אבל אני אשמח לשתף
עברתי מהסבים שלי לדודים שלי בקיבוץ אחר
עזבתי את חברים שלי ( אני פוגשת רק בסופשים)
וממש קשה לי פה ..
אני מעדיפה להיות אצל הסבים פי 2000
באלי לחזור מחר כבר באוטובוס לבד
ומחר יש לי בית ספר עם ילדים חדשים שאני לא מכירה ואני מפחדת מאוד
הכרתי כמה חברות פה אבל מרגיש לי שעדיין אנחנו לא מגדירות את עצמנו כחברות
אני בקושי אוכלת פה כי לא נעים לי לבקש
אני כל היום תקועה בחדר ואני לא מרגישה בבית..
אני רוצה להיות עם הסבים שלי ולגור איתם כמו פעם
מה לעשות??
אני בוכה פה לא באלי