למה ככ הרבה אנשים מתארים את הצבא כחוויה נוראית?

כי זה לא קל זה לשנות סדרי חיים

כי יש אנשים שהצבא בונה אותם, יש אנשים שהצבא הורס אותם. זאת מסגרת מאוד הדוקה שלא מתאימה לכל אחד, כמו בית ספר.

כי קשה להיות במערכת הזאת, היא די אטומה ולא תמיד באה לטובתך, ויש הרבה תפקידים לא משהו. קל להישאב לשביזות הזו

כי חייל זו מילה נרדפת לעבד

כי זה מסגרת קשוחה ממש וקרה ומסיבה טובה אבל יכלו להתאמץ קצת יותר

כי הצבא לא מתאים לכולם, והוא לא מתחשב בכולם.
יש באמת אנשים שיכולים לתאר את זה כחוויה ויש אנשים שזה היה גיהינום בשבילם.
אחוזי ההתאבדות מאוד גדול אצל חיילים מרוב שהם מתעלמים מהבעיות שלך.

כי אנשים אוהבים לעשות סצנה ודרמה מכלום.. מפונקים.
במקום להודות שיש לך בכלל את הזכות לשרת ולקחת את זה כחוייה מבגרת מעצימה ובלתי נשכחת הם בוכים כמו ילדה עם קוקיות- חבל.. אם אני הייתי מגיבה ככה לקשים בחיים לא הייתי כלום היום! אין מה להתלונן על כלום.. החיים לא קייטנה ואין מישהו שלא יודע זאת, בכל דבר צריך להיסתכל על הטוב רק ככה אנשים ישרדו כאן.

כי זאת מערכת קשוחה ומשביזה שלא אכפת לה מהחיילים שלה.
אני אומרת מהנסיון שלי, אני מרגישה חנוקה במערכת הזאת ומרגישה שאף אחד לא שם עלי. קשה לי עם המפקדת שלי, קשה לי עם השבתות, קשה לי עם העובדה שמכריחים אותי לעשות המון דברים בניגוד לרצוני.
הצבא גורם לבריאות הנפשית שלי להדרדר מיום ליום.
זאת פשוט לא מערכת שמתאימה לכל אחד, אבל כמובן שכל אחד עובר משהו שונה בצבא והחוויה שלך תלויה במי שאת כבן אדם ובסביבה שלך.

^^ אני לא דרמטית או מפונקת חיים סתם לא בא לי לחוות התעללות נפשית כשהמצב שלי מזעזע
סורי שאני לא כשירה מספיק כדי לשרת את הרצונות שלך 3>
אין לך שמץ מה אנשים עוברים בחיים שלהם אז לקרוא להם מפונקים ודרמטים זה מזלזל אחושרמוטה (:

לצבא לא אכפת כל כך מהחיילים כידוע

כי אנשים אוהבים להתלונן
כשהייתי בצבא היה לי אחלה לגמרי, אפילו חתמתי קבע (:

לא כל האנשים כמוך, לאנשים יש קשיים.
אנשים לא תמיד מתלוננים סתם, להרבה מהם יש סיבה מוצדקת.

תנאים מזעזעים, בקושי רואים משפחות וחברים, מסגרת קשה.

כי אתה יכול להשתבץ במקום ממש אבל ממש חרא (עם אנשים לא טובים) או מפקדים/מנהלים שבכלל לא סופרים אותך ובאמת זה סוג של מקום שאם אתה לא נמצא במקום טוב סוג של נדפקת (בין אם זה חברתית טבין אם זה פיזית)

לא התגייסתי עדיין אבל אני חושב שלא צריך להיות גאון כדי להבין - התנאים ברוב הבסיסים לא הכי משהו (האוכל, הלינה, החדרים), יחס לא תמיד טוב מצד המפקדים, המערכת די אטומה, המערכת הרפואית לא הכי טובה, שכר לא מתגמל בלשון המעטה ועוד.. אבל כמובן כמו בכל דבר יש גם את האנשים שמצליחים למצוא את הטוב במערכת ולגרום לשירות שלהם להיות חוויתי בסופו של דבר, ככה שמאמין שתלוי בך ובגישה שלך בסופו של דבר. אני אישית מנסה להישאר כמה שיותר אופטימי לקראת הגיוס שלי אבל גם לא בא עם יותר מדי ציפיות, מקווה שיהיה בסדר ויעבור יחסית חלק.

כי הם לא בשקיעו בעצמם אז הם הגיעו לתפקידים לא טובים או לא מה שהם רצו או לא מעניין אותם ואז זה היה להם נורא רק בגללם זה אשמתם זה לא הצבא

כי זה קשה האוכל, המיטות, הבגדים, אבל אם יש לך את המוטיבציה והרצון הטוב אתה תאהב להיות שמה ובכלל אם אתה תרצה לשמור על המדינה...

על מה המינוסים וטפ
היה לי תפקיד טוב והכרתי מלא אנשים
וכן, צבא זה קשה במיוחד בטירונות אבל תלוי איך אתה מסתכל על זה
אני הסתכלתי על זה כאלו זה מן "קייטנה" כזאת

מה לעזאזל
אחי יש אנשים בתפקידים מדהימים והם עדיין סובלים מהסיבה שהצבא לא שם עליהם.
יש אחוזי התאבדויות ככ גבוהה מהסיבות האלה
וזה מגיע מאנשים בככ הרבה תפקידים.
זה פאקינג ככה, אין מצב שזאת אשמת ככ הרבה אנשים.

תפסיקו להתנהג כאילו אתם מייצגים את הצבא 3>

call me kermit
ואם הם מנסים להתאבד ולא מצליחים טובעים אותם
חקלאות את זה
הם טובעים אותם
ושימו לב
על פגיעה ברכוש צה''ל
לא פלא שזאת חוויה לא טובה
אתה רכוש מבחינתם
הם לא יתמכו בבן אדם שמנסה להתאבד
להפך
הם יגידו לו מה אתה חושב שאתה עושה אתה רכוש שלנו

למאו זה ככ פאקינג גרוע.
ואנשים פה עוד מגנים עליהם-
הם שמים עליכם זין ממי לא אכפת להם ממכם אכפת להם רק שתעשו את העבודה שלכם הזכויות שלהם זה זכויות כמו של פח זבל

מצטרפת למה שרשמו פה^
זה צבא, רק המילה נותנת וויב קשה וגם קשה להתרגל לסדר חיים הזה ולמה שקורה שם, המקום האוכל הלינה, החוויה עצמה, המון אנשים לא לוקחים את זה קל.

כי זה לא מסגרת שמתאימה לכל אחד...

כי הם מתנהגים אלייך כמו רכוש שלהם

בתור חיילת, הצבא היא מסגרת לא קלה בכלל. אני אישית מאוד סובלת ולא מסתדרת במערכת אבל אני גם לא מתחרטת על השירות שלי כי זה בנה אותי וחיזק אותי ברמות והנה אני עוד קצת משתחררת, פשוט זו מערכת לא קלה, ומחליטים לך מה לעשות ואיך להתלבש ואיך להראות ואיפה לישון ומתי להיות ולעשות דברים שאולי לא תאהבי וזה משביז, ולא תמיד מסתדרים בבסיס או עם אנשים או מוציאים את המקום. אני מצאתי חברים רק אחרי איזה שנה בערך באותו הבסיס. אני כן סובלת אבל בסופו של דבר זוכרים הכל כחוויה כשמסיימים את השירות והכל נשאר כזיכרון גם הרגעים הקשים וגם הטובים.

קיצר
זבל של צבא
קיצר כן
אבל חכו
אתם עוד תשמעו עליי
בקצב הזה
אני עוד יקים להם מרד שם אם הם יעזו להתייחס אליי בתור רכוש שלהם
אני לא רכוש של אף אחד
ואף אחד לא רכוש שלי
ומי שיעז להתייחס אליי או אל אחרים כרכוש
יחטוף ממני חזק משהו חושב

^זה כבר שקר
ממתי אנחנו רוצחים אנשים חפים מפשע?

כי מחייבים אותך לעשות את זה.
לא משנה מה יחייבו אותך לעשות אתה תמיד תיקח את זה כמשהו נוראי כמו בית ספר..

אגיד ככה, אם צה''ל היה חברה פרטית, זו הייתה חברה שמזמן הייתה פושטת רגל מהסיבה הפשוטה שאף אחד לא היה נשאר שם. הצבא זו מערכת אטומה שלא סופרת בכלל את החיילים שלה, לא פועלת שצריך, תמיד אם יש שינוי, זה רק אחרי שיש אסון. חלק לא מבוטל מהמפקדים בצבא בכל הדרגים הם אנשים שלא יודעים בכלל מה זה יחסי אנוש, לא רואים אף אחד מלבד עצמם(וזה ככה מהסיבה הפשוטה שכוח האדם הבאמת איכותי בצבא יודע כמה זו מערכת רקובה אז הוא לא נשאר בה מעבר למה שצריך ואפילו פחות מזה). הצבא זו לא מסגרת שמתאימה לכל אחד, ואלה פה שחושבים שיש בכיינים שעושים דרמות, כנראה לא מבינים את כמה המערכת הזאת רקובה מהיסוד

כי זה קשה מלא מחויבויות לעושת גלח להגיע לפעם בשבוע שבועיים הביתה

זה באמת תלוי בן אדם. יש אנשים שמסתדרים יותר יש פחות.
האם אני מתה להשתחרר? כן
האם היה תקופה שבכיתי כל יום? כן
האם הייתי דופקת מלא כימלים? כן
אבל בסופו של דבר עברתי כברת דרך משמעותית בצבא ואני שמחה שעשיתי את זה כי זה חלק מהתהליך שלי כאדם וגם כאזרחית במדינת ישראל שעושה את השירות חובה שלה. היו לי תקופות קשות בצבא אבל חד משמעית לא מצטערת על זה שהתגייסתי בסופו של דבר זאת חוויה והכרתי שם חברים לכל החיים והוצאתי את עצמי מהמקום הנוח שלי
כמובן שאם מדובר בסבל קיצוני לא חושבת שצריך להשאר בכוח. אבל קצת מכשול לא הרג אף אחד בסוף זה רק בונה אותך וחשוב להתגייס

כי לא מתייחסים אל החיילים כאל בני אדם, אלא כאל רכוש צה"ל (רציני).

כל אחד עובר שם חוויות טובות או רעות כל פעם משתנים דברים
זה משפיע בסופו של יום אז זאת דעתם

מגייסים אנשים זרים אלו לאלו, שמים אותם בחדר אחד, יש להם חדר מקלחות אחד והם צריכים להתקלח בו בזמן יחדיו (לפעמים אין וילונות כדי שיהיה משהו שיסתיר אותם), אומרים להם שמעכשיו הם משפחה, יש אדם בגילם שאומר להם מה לעשות 24/7. עדיין לא ברור?

ישנתי שם שלשום המיטות לא נוחות בשיט ובקושי יש להם אוכל

כי בצבא את רכוש
זה לא גן עדן

כי לא כולם בנויים לצבא וזו מסגרת קשה ביותר.
לוקחים אנשים והופכים אתם לרכוש המדינה וכל עוד אין להם סיבה שמתקבלת בפני המדינה הם לא יכולים להתנגד לזה.

avital.s

אביטלוש.... תשמעי אהובה שלי, לא כולם מתאימים למסגרת הזו שנקראת צבא וזה בסדר. את לא יכולה לבטל אף רגש של בן אדם אחר בשביל להרגיש מעליהם. אם ניסית לצאת מתנשאת, לא עבד לך 3>.
אנשים הם שונים, זה בסדר גמור שיש כאלה שהצבא לא מתאים להם והם לא כשירים. את לא יודעת מה כל בן אדם עבר בחיים. אל תבטלי רגשות של אנשים אחרים, את לא יכולה לשלוט לא ברגשות שלהם ולא במחשבות שלהם בשביל להגיד שהם בוכים כמו "ילדה עם קוקיות". יצאת נורא ילדותית בתשובה הזו.

כי צבא זאת מסגרת לא פשוטה, יש אנשים שעומדים בזה ויש אנשים שזה שובר אותם, נפשית ופיזית

אנונימית, מה את כותבת לה 'חתיכת בן אדם דוחה', ככה משפילה בן אדם ברבים?
חצופה.

ילדים, רובכם בגלל רק בגיל ה15, מה אתם מבינים בצבא.
מה אתם יורדים על avital.s, סך הכל שיתפה את דעתה.

^^^^הכוונה הייתה שבכל רע יש טוב! להיתרכז ברע לא עוזר לאף אחד!! ולכן מתרכזים בטוב.. תאמינו לי שזוגיות חתונה להחזיק בית הריון ולידה קצת קשה יותר משנתיים צבא (לא מדברת על כאלה שניכנסים לעזה ומתים כן..מדברת על שרות רגיל) ועדיין אנשים מחזיקים זוגיות עובדים משלמים כל החיים כמו עבדים על כלום וביקר! מולידים ילדים ומגדלים החיים הם קשים! אין מה להתלונן מהבוקר עד הליל כמה קשה וכמה באסה ואיזה מעצבן ואיך לא כייף, צריך להסתכל על ההתרונות בכל דבר רק ככה שורדים קשיים ובכללי את החיים, לא התנשאתי אלה רק אמרתי שהגישה בחיים צריכה להיות שונה ולא להתבכיין- אני לא מתחברת להיתבכיינות. צבא סהכ זה גם טוב! צריך להיתמקד בזה.

לצבא לא אכפת מהחיילים, דוגמא קלאסית - איציק סעידיאן, השם ישלח לו רפואה שלימה.

כי זה לא לכולם כמו בית גפר המערכת לא מתאימה לכולם

סיבות למה אנשים סובלים בצבא:
-חוסר אכפתיות לפרט (לא מרגיש כאילו למישהו אכפת מהבעיות שלך(
- רפואה איומה
- מפקדים לא אכפתים, לא מבינים את החיילים ופועלים ראש בקיר
- מערכת שלא מנצלת את האנשים שלה כמו שצריך, לא ממיינת מספיק טוב ואנשים הרבה פעמים נופלים במקומות שלא מתאימים להם.

זה למה אנשים סובלים.
אבל אני חייבת לציין שיש אנשים שנהנים בצבא מאוד.
אין כזה דבר להתגייס ולא להתפתח, לפתח כישורים חדשים. הרבה אנשים (כמוני למשל) לומדים איך לעמוד של שלהם, איך להגיד לא מתאים ואני לא מסכים, ואיך להגיד אני צריך את הדבר הזה ואני לא מוכן לקבל לא כתשובה.

הידעת לחיילים- אם הגשתם טופס 55 ותוך חודש לא קיבלתם תשובה זה נחשב לפי הפקודה כמאושר - בתור קצינה במשאן אני יכולה להגיד לכם שזו פקודה שגם שלישית לא תמיד מכירים ולכן הם מאחרים.

כי המערכת שם נוראית, מתייחסים לחיילים כמו לזבל

חוויות קשות

לא כולם מסדרים במסגרת הזו.

כי את נמצאת במסגרת שלא מתייחסת אלייך כאינדבדואלית כמעט בכלל וכל המהות שלך היא לשרת משהו גדול יותר שהוא במקור אמור להיות להגן על המדינה אבל בתכלס רוב מי שנמצא בצבא לא באמת מגן על שום דבר ואז את בעצם כלום מלבד איזשהי פקידה בתוך מערכת נוקשה שהסמכות שהיא מפעילה לא באמת משרתת שום דבר מלבד את הקיום שלה ככזו

כי הם ילדים שמנת