אני בוכה פשוט - כנסו (ארוך)

אני כל הזמן מסדרת את הבית
מנקה כל הזמן
מנקה כלים
מטאטא את הכל
מסדרת
שמה במקום
הכל

הדבר היחיד שאני לא עושה זה להכין את האוכל ולקפל את הבגדים

אני לפני מחזור והרגשתי ממש רע היום
והים הביאו ספרים להשאלת ספרים

בגלל שאני לא הכי חזקה בעולם
אני ביקשתי מאחותי לעזור
וקמתי היום בבוקר עם בחילה ממש נוראית
אז כשסוף סוף הגענו לבית ספר
היה לא רק תור ארוך
חצי מהגוף שלי כאב
והייתה לי בחילה

בסוף יצא שאחותי לקחה יותר ספרים
היא 2 שקיות
ואני רק 1 ואת התיק צד שלה

אני חזרתי הביתה
סדרתי את כל החדר *שוב* כדי שיהיה מקום לספרים
וזה

והחלטנו שהפעם אחותי תשטוף כלים ואני אתעסק עם הכביסה

אני בסוף ניקיתי גם כלים וגם התעסקתי עם הכביסה
וויצא מצב שלא קיפלתי את הבגדים (גם הרגשתי רע ואני גם לא הכי טובה בלקפל בגדים)

ניקיתי את כל המטבח, סלון, החדר שלי והמסדרון (ז"א כל דבר שאני יכולה לנקות בערך)
ניקיתי את הכלים
העברתי את הכביסה למייבש

אבא שלי חזר מהעבודה
הלכתי להתקלח
אחרי זה
הוא שואל אותי מי לקח את הספרים, אני או אחותי? ואני אמרתי לא ששתינו
ואז הוא שאל אותי את אותה שאלה שוב עם קול תקיף כזה שאומר שאני לא באמת לקחתי את הספרים
אז אני עניתי לו שאני הרגשתי רע בבוקר אז אני לקחתי רק שקעת ואחותי 2
ואז הוא שאל למה לא קיפלתי תבגדים
אמרתי לו שהרגשתי רע ולא היה לי זמן (סדרתי הכל)
ואז הוא שאל איך, מה ניקית שלקח לך כל כך הרבה זמן
ופשוט הבנתי שנדפקתי
הבנתי שהוא חושב שאני משקרת

ואז הוא פשוט הסתכל על אימא שלי במבט מתוסכל כל כך
והוא התחיל לצעוק עליי שאין לא בגדים
ושהכל רע
ואז הוא התעצבן על אימא שלי שהיא לא מתעצבנת איתו עליי

ואחותי
לא שם
בחיים לא קרה שעל אחותי צעקו
רק עליי

אני לא מבינה מה הבעיה
פשוט נכנסתי לפאניקה כל כך
שפשוט אני בשוק
תקועה

מה לדעתכם כדאי לי לעשות
וזה לא הפעם הראשונה שזה קורה

איך זה שתמיד יום לפני הלימודים אני בוכה כל כך הרבה

כל כך הרבה

הוא כל כך כפוי טובה שכואב לי