מה דעתכם על קטע הכתיבה הזה? מה לשפר?

זה היה סוף העולם, אבל לאף אחד לא היה אכפת. זה היה דבר שבשגרה. הצרחות לא נשמעו מרוב הבכי. היום הרגוע ביותר באנושות.

זה היה סוף העולם, אבל לאף אחד לא היה אכפת. כולם חיכו לו, אבל אף אחד לא הודה בחטא. כולם פחדו ממנו, אבל אף אחד לא היה אמיץ מספיק.

זה היה סוף העולם, אבל לאף אחד לא היה אכפת. בסופו של דבר, לכל אחד זה קורה. יש אנשים שחוו את הסוף כבר שנים קודם. אז מה זה שונה?

זה היה סוף העולם, אבל לאף אחד לא היה אכפת. גן עדן וגיהנום התמזגו לידי ישות אחת ששמה אלוהים. כולם צפו במחזה הבוהק, חיוך מתנוסס על פניהם.

זה היה סוף העולם, אבל לאף אחד לא היה אכפת. זאת הייתה תחיית האנושות.

זאת הייתה תחיית האנושות, אבל כולם שכחו אנושות מה היא.
מה התחיל?