13 תשובות
מצטרף לשאלה
לתת לאנשים לקרוא, ולומר את דעתם:) אשמח אם תשתפי כאן קטע קצר
אולי לקרוא ספרים ולהיפתח לשפה ספרותית וכזה
אנונימית
לקרוא בעצמך ולתת לעוד אנשים לקרוא ולתת לך הצעות לשיפור
אם הכתיבה שלך טובה או לא עלולה להיות חלוקה. הרי לא כולם אוהבים לקרוא את אותו הדבר, לדעתי, כתבי מה שאת אוהבת, תקבלי ביקורות שיבנו אותך ותוכלי להשתפר בהתאם.
אני לא אומרת, לקבל ביקורות ולשמוע דעות אחרים זה חשוב מאוד לתהליך אך זה לא יכתיב לך האם את טובה או לא מסיבה מאוד פשוטה שלא לכולם יש את אותו הטעם.
כתיבה טובה, קודם כל, לא מסיחה את הקוראים מהסיפור שהכותב מנסה לספר, אפילו בצורה טובה. אם את כותבת את הסצינה הכי מדהימה, יפה והמפוארת ביותר אי פעם, אך היא לא משרתת את הסיפור שאת מספרת, זה עדיין כתוב טוב אבל בסביבה גרועה. השפה משרתת את הסיפור.
הסיפור צריך לזרום בצורה חלקה ועוצמתית מההתחלה ועד הסוף, וליצור מציאות חלופית בראש של האדם שקורא אותה. לדעה שלי אין חשיבות מסויימת וזאת רק דעתי האישית.
שואל השאלה:
לא נעים לי לבקש מאנשים לקרוא את הכתיבה שלי... אין דרך לדעת שהכתיבה שלי מספיק טובה? ואיך לשפר את השפה ולדעת שהסביבה בסדר?
אנונימית
שואל השאלה:
מישהו?
איזה עצה שיפרה את יכולות הכתיבה שלכם?
בבקשה תעזרו לי
אנונימית
אני קראתי ממש הרבה כשהייתי קטן. כנראה שזה משפיע.
תנסי לתאר את הסיטואציות בצורה מוחשית וברורה.
הדרך היא לקרוא מאמרים מקצועיים, ולכתוב מאמרים מקצועיים.
זה עניין של תרגול.

נדוש ומובן מאליו, אבל זו הדרך.
אנונימית
אני לא כותבת הרבה, אבל אני כן לעיתים כותבת, ומה שהכי עזר לי להבין אם מה שכתבתי היה טוב, זה בעיקר אנשים שקראו אותו. אם את מתביישת שאנשים יקראו אותי את יכולה לשלוח את הקטע כשאלה בסטיפס ולהיות אנונימית:)
עוד משהו שעוזר לי, שאני קוראת הרבה ספרים. ככה אני מתרגלת לכתיבה ספרותית ואני יכולה להבדיל בקלות יותר בין כתיבה טובה לפחות.
אני לא מקצועית או משהו, אבל נתתי כמה טיפים שאני משתמשת בהם ומקווה שיעזרו לך.
היי קודם כל אל תהיי בלחץ, לא נראלי יכול להיות שאפילו שמים לב, לא לדאוג :)

את פשוט צריכה להמשיך לכתוב בדרך שלך, אפילו אם זה נורא מפריע לך אני בטוחה שגם את יודעת כמה את כותבת טוב והעיקר ההנאה שלך ולא הקוראים.
אם חשוב לך בכל זאת, אז אני מקווה שהבנתי נכון, את שואלת איך לדעת שהשפה משרתת טוב? או בכללי איך לשפר את הכתיבה?

אם כן, חשוב לי להגיד שהשאלה שלך קשורה לקופירייטינג וכללי לשון, פחות לעולם הסיפור וכן אולי באמת קצת מבלבל לחשוב על זה. אני החלטתי שמשיטות כאלה אני שומרת מרחק, הבאסה שהן עושים לי מיגרנה ועייפות נפשית. אולי יצא לך לראות שיטות כאלה ואני גם אוסיף שזו בחירה סגנונית, ולמרות השנאה שלי לשיטות כאלה (קשה לי לזכור את כולן) בצד החיובי הן מוצלחות ועוזרות מאוד לשפר טקסט, במידה וזה מה שאת מחפשת. איגדתי כמה והחלטתי לנסות לסדר אותם כדי לתת לך דוגמה. תקשיבי ... בעיקרון יש יותר מ1000, פה השתדלתי לתמצת 16 שימושיות אבל את תמיד מוזמנת לפנות אלי אם בא לך עוד :) אני בכנות פחות ממליצה עליהם בגלל שלדעתי חבל להסתבך ולהתמודד עם כאב ראש, וממילא מהרגע שכותבים בשטף לא חושבים על זה.

16 כללי ג'קין.
מציינות הפרות של אמירה--הופעה, נקודת מבט, אינפורמציה אחורית, שגיאות ייחוס של שיח, שימוש במילים מיותרות או מובנות מאליו: ואיך לנקות את מה שאנחנו עושים לא בסדר.

לדוגמה, להימנע מאיזכור חלקי גוף כאשר זה ברור..

הוא הצביע באצבע (במה עוד הוא יצביע)

היא משכה בכתפיה (מה עוד היא מושכת בכתפיה)

הוא הנהן בראשו (במה עוד היה מהנהן) - ואז, כדי להיות מיותר, היה לסופר אחד כזה - הנהן בראשו בהסכמה ואישר, "כן." - ספירת יתירות (ראש, הסכם, אושר, "כן" אם הוא הנהן סימן שהוא אישר כן, החלק כולו מיותר)

הוא הזעיף פנים על פניו (במה עוד הוא יזעף פנים)


מעולם לא נראה לפני כן (אם זה מעולם לא נראה, זה אומר כל הזמן לפני כן, אז "לפני כן" מיותר)

ובדרך כלל, אנשים יכתבו ביטוי "מספר" ממש לפני ביטוי "מראה" שאומר את אותו הדבר:

הוא קרא לילדים למטה. "היי ילדים! צאו מהרחוב. " (היה מספיק להגיד צאו מהרחוב)

היא הודיעה לו מה היא חושבת. "אני שונאת אותך."

והדבר המעניין ביותר:

"תגי שיח של תזאורוס" אסורים בעיקרון. לא יותר ממה שלימד המורה לאנגלית על השימוש השיב, הגיב, אישר - או אפילו "שאל" - מדוע?

(א) הדיאלוג צריך לשאת משקל משלו (ב) והתג נמיותר (ג) "אמר" הוא בלתי נראה כמו פיסוק.

דוגמאות:

"למה אתה הולך לשם?" הוא שאל. (זו שאלה, זה נגמר בסימן שאלה, ברור שהוא שואל, למה לומר שהוא "שאל"? כדאי לבצע כאן פעולה או רגש.

זאת ההמרה החשובה - תג תיבת דו-שיח לא מיועד לשיפור הדיאלוג - כדי לייחס את הדובר - אנחנו יכולים לעשות זאת עם "אמר" או עם פעולת פעילה - לא שניהם בו זמנית.

"אני הולך לחנות," הוא ענה. (התשובה שלו היא תשובה, למה לומר זאת? )

"אני עוזבת ולא חוזרת," הודיעה. (ברור שהיא מודיעה, למה לומר זאת?)

"אינך אלא מטומטם," טענה. (טוב, זו קביעה, למה לומר טענה? עדיף לומר הצהירה או קבעה)

ועוד כל מיני דפוסים כאלה.

ובגדול, אין מילות מפתח בתגי שיח. התואר כבר אסור מכיוון שהוא "אומר" לקורא כיצד לצרוך פועל, אבל עם דיאלוג הוא אומר להם כיצד לצרוך את הדיאלוג (הדיאלוג צריך לשאת משקל משלו)

יש עוד הרבה טעויות כתיבה כמו: מדינות שונות, צבעים אחרים, בניינים גבוהים, ילדים נמוכים, ספלים עם ידיות, טרק את הדלת, טווח רחב של נושאים.

טעויות מין כמו: צבעים שבנים מסוימים אומרים ובנות אומרות.

ועוד אלפי דיוקי ניסוח שטועים בהם כמו "ב" במקום עם, "בין" במקום ב, "עומק הים" ורק בגלל, על הגבול, לרכוש מיומנות של/ב, המיקום של גם ולא, על_ב וכל זה כבר עושה לי כאב ראש ותהיה לי פה מגילה..

מה שחשוב הוא להמשיך להתאמן, לנסות צורות שונות ולהתנסות עם ספרים ולקרוא המון. וכמובן לקבל ביקורת, נסי להשיג ביקורת בונה מאנשים ולמצוא את סגנון הכתיבה היחודי שלך :)
שואל השאלה:
תודהה!
אפשר לקבל עוד?
אני יכולה לשלוח קטע כתיבה שלי ולקבל ביקורת?
תודה לכל מי שעונה
אנונימית