אני יודעת שזו לא שאלה, אבל בבקשה תתנו לי סיבה לא לסיים את החיים שלי.

תחשבי על אוכל
אם תמותי איך תהני מאוכל?
חברים
נכון אין לך כנראה עכשו כי אם כן לא היית חושבת על זה אבל אולי תמצאי
בן.בת זוג גם אולי
וגם איך תדעי את הסוף של וואן פיס??

שואל השאלה:
חבל מאוד שכך^^

יכול להיות לך ככ הרבה טוב, אל תמנעי את זה מעצמך, ואץ מוזמנת לבוא לפרטי, אני פה מתע שתרצי

כי קושי זה משהו זמני
וכשתעברי את התקופה הרעה את תגידי תודה שלא סיימת את זה

שואל השאלה:
אוכל גורם לי לסבול עוד יותר.
חברים אין לי וכנראה שגם לא יהיו (למרות שלא באמת אכפת לי).
אני לא מעוניינת בזוגיות או כל דבר דומה.
לגבי הסוף של וואן פיס? על זה אפשר להתווכח

אז מה עם תחביבים או משהו שאת אוהבת לעשות? תוותרי על זה?
ועל הסוף של וואן פיס אם תמותי את לא תדעי יש לך עוד כמה שנים

אני מצטערת שאני כותבת את זה אבל כדאי לך למחוק את השאלה, לסטיפס יש את המיקום שלך והם כבר שלחו שוטרים לבתים של אנשים שכתבו דברים דומים

שואל השאלה:
לא נכון, אני לא רואה את החיים שלי שונים אם אמשיך להתקיים.

אני מבטיחה לך שזאת תקופה והיא תעבור. זה נשמע הכי בולשיט בעולם אבל אני חותמת לך פה ועכשיו שבעוד כמה זמן אני לא יודעת ימים שבועות חודשים אבל שהתקופה תעבור את תראי שיהיה לך טוב יותר לא משנה מה הסיבה שנורא לך כרגע יהיה לך טוב בסוף
יש לך חיית מחמד? חברים? מה יש לך בחיים שאת אוהבת?

כן מה עם המשפחה שלך?
עברת מוות של מישהו קרוב? אז אולי את מבינה איך זה כואב להרגיש ככה אז אל תגרמי להם סתם

מכירים חברים
בהמשך החיים,אוניברסיטה,עבודה,תיכון וכו'...
זוגיות את לא מעוניינת להכנס *כרגע*
מאיפה לך מה יהיה בעתיד,אולי תמצאי את אהבת חייך שתגרום לך להיות מאושרת

אבל טיפ ממני
את גם ככה רוצה למות
אז אל
תשימי **ן ענק על כולם תעשי מה שבא לך פירסינג צבע בשיער בגדים שבאלך תאמרי מה שבאלך לכל אחד וזה יגרום לך להרגיש טוב

שואל השאלה:
אני כבר באותו המצב מאז שנולדתי, היא לא תעבור.

שואל השאלה:
^^אני לא אמשיך לשום מקום, ברור לי שלא יצא ממני כלום. ככל הנראה שאם אמשיך להתקיים אני פשוט אחכה עד שגם ככה אמות ואתפגר באופן טבעי.

שואל השאלה:
^^^^^אני לא בקשר איתם חוץ מאמא שלי, וגם עליה אני נטל. היא תרגיש הקלה בלעדיי.

אוקי אז תתני לי סיבות כן לסיים את החיים שלך
רציני.

שואל השאלה:
אני לא רואה את עצמי חיה בצורה מספקת או מפיקה מעצמי תועלת, אין לי מה לתרום לעולם. כנראה שגם ככה אמות בעוד כמה שנים (או חודשים).

אוקי אבל תתני לי סיבה כי זה לא סיבה.
תסבירי לי
ואגב בת כמה את?

שואל השאלה:
רע לי, הן פיזית והן נפשית. אני לא רוצה לחיות במקום ובמצב שרע לי בו וידוע לי שלא אוכל לצאת ממנו (כל עוד אמות ב"טבעיות", כמובן).
זו סיבה מספיק טובה.

שואל השאלה:
15^^

מתי התחלה התקופה הקשה?

שואל השאלה:
מגיל 3 בערך

כשהתכוונתי לסיבה התכוונתי שתגידי מה הסיבות שככה את מרגישה
קודם כל את מאוד צעירה, את יודעת כמה עברתי מאז שהייתי בת 15? כל כך הרבה שאין לתאר בכלל, וזה ממשיך וזה לא יפסק עד ליומי האחרון, את יודעת מה אני בוחרת? להסתכל על המקום הזה, על העולם הזה כחוויה או ניסוי כדי לחקור, לראות, לנסות, להרגיש
יש כאן דברים שהם כל כך מעבר למה שאת יכולה לדמיין אבל את כל כך צעירה מכדי להבין את זה ויש לך עוד כל כך הרבה זמן לחוות ולהכיר בזה וחבל לוותר כל כך מהר.
אני מבינה אבל שתדעי את גם בגיל מאוד מבלבל בגיל ההתבגרות יש לנו ים הורמונים ואנחנו מרגישים הכל בצורה כל כך קיצונית, אם רע לנו אז זה עד הסוף ואנחנו מרגישים כמו תפוח אדמה רקוב שיושב בפינה של הסלסלה לבדו וכולם שכחו שהוא בכלל שם, עד שהוא נהיה עובש
אבל כשאנחנו גדלים הכל משתנה ביחס לזווית הראייה שלנו והמחשבה שלנו, ברגע שתקחי את עצמך בידיים ותחליטו שאת ממשיכה לא משנה מה, אז את תמשיכי וכלום לא ישנה את זה, כי את בחרת בדרך הזו וכלום לא יעמוד בפנייך
ואני חשבתי בדיוק כמוך שלא תהיה בי תועלת בעתיד, עזבי, אפילו לא ראיתי עתיד, ותנחשי מה? היום אני עומדת על שתי הרגליים למרות כל מה שעברתי (ולא אשקר לך, אני עברתי וחשבתי שזהו) אבל בזכות הכוחות שלי ושיחות הנפש שלי עם אלוהים ועם עצמי הבנתי היום בשביל מה נלחמתי וכמה שווה זה היה.
תסמכי עלי, לסיים את החיים זה לסיים הכל, זה להיעלם ולא להיות, זה להשאיר צלקת, זה לברוח כי אנחנו מרגישים חלשים, תחזיקי את עצמך בידיים יש לך עוד כל כך הרבה אל תוותרי בכזאת קלות על דבר כל כך מיוחד וחשוב. הכל מתחיל בך ובראייה שלך לעולם.

מה קרה לך מגיל 3?מוות של מישהו?מחלה?