הייתה לי בעיית שתיה בגיל 12 **ארוך**

שואל השאלה:
^חחח כן כתבתי, אני מטופלת.
רק חיפשתי הזדהות, עם כל הכבוד אני יודעת שסטיפס זה לא תחליף לעזרה מקצועית.
הבעיה היא שאני מתגעגעת נורא למצב הקשה שהייתי בו, אני מרגישה שהתקופה הזאת היא חלק ממני וממי שאני ואני לא מצליחה לשחרר..

שואל השאלה:
תודה:)

שואל השאלה:
תודה רבה^ 3>

עברתי את אותו הסיפור כמוך רק עם קנאביס.
ממש כמו אצלך זה התחיל אחת לחודש בגוינט אחד לכמה חבר'ה
אחרי ג'וינט לכל אחד וכן הלאה עד שזה הגיע למצב שאני מסטול 24/7
לא היה כמעט מצב שהייתי בו סאחי, הוצאתי טונות של כספים על הדבר הזה והרמת תפקוד שלי ירדה כמעט לאפס ובכלל לא הייתי מודע לזה.
מה בסוף קרה? הפסקתי ביום אחד ישר לאפס, הייתי בנקודה כל כך נמוכה שכבר לא יכולתח עוד לרדת...
מאז אני לא מעשן.
וברור שקורה לפעמים שתוקף אותי הדחף עוד פעם אבל חייבים פשוט להתנגד לזה,לעשות דברים אחרים.
כמה שיותר תחשבי על זה ככה את יותר תרצי את זה.
את חייבת להיות חזקה יותר מזה ולהגיד לעצמך שעד עכשיו החזקת בלי אז תצליחי להמשיך עוד קצת, ועוד קצת, ועוד קצת, וכל פעם תשכנעי את עצמך להחזיק עוד קצת ועוד קצת

אז אל תעני^ :)

שואל השאלה:
^סוג של הייתי בגמילה..
זה לא העביר את הדחף זה רק לימד אותי להסתיר אותו טוב יותר, זה לא גרם לי להרגיש טוב יותר ואני לא יודעת מה לעשות..
אבל תודה באמת לכולם שאתם מנסים לעזור אני בשוק שזה הגיע לחמות, ממש מעריכה את זה

אמרתי לעצמי שאם אני לא מפסיק מיד עם ההתמכרויות אז אני אפס אפילו בפני עצמי,כל יום שעובר אתה מרגיש הרבה יותר טוב עם עצמך על זה שאתה מצליח

ואני התחלתי מסקרנות וכן יש משהו מושך וממגנט להיות בסטלה
מאחל לך להתגבר על זה

האמת שאני מזדהה איתך מאוד,התחלתי לשתות בגיל 15 ועברו כבר כמה שנים וזה רק מדרדר.הגעתי לשיא ההשפלות נרדמתי בחוץ כמו הומלסית,הייתי רבה עם ההורים שלי שיתנו לי לצאת לבחוץ למרות שהם ידעו שאני יוצאת לשתות ובגלל זה לא נתנו לי,החבאתי בקבוק שלם אצלי בארון,ההורים שלי חושבים שאני אלכוהוליסטית.כל פעם כשאני מרגישה חרא אני שותה כי זה הבריחה שלי אני לא יודעת כלכך איך לעזור לך כי אני באותו מצב כבר כמה שנים אבל אני רןצה להגיד לך שאת לא לבד❤

אני מבין אותך. אני יכול להגיד שאחת הטעויות זה להתחיל אבל אני ממש לא שופט אותך
אני שותה מידיי פעם כי אני בישיבות מידיי פעםץ אבל תכלס אם הייתי במקומך יש מצב שגם אני הייתי מפתח תלות לאלכוהול הכל עניין של נסיבות בחיים

אני לא לא הייתי במצב כזה אז אני לא בטוחה שזה יעבוד אבל תשמרי מימיה ( עדיף מימיה עם הקשית הזאת שאפשר לפתוח ולסגור ) עם מים/משהו שמזכיר לך אלכוהול אבל ללא אלכוהול וכל פעם שאת מרגישה צורך תשתי ממנה

זה התחיל מלהתחלק בבקבוק בירה עם חברים לבקבוק בירה לכל אחד לבירה לבד מדי פעם לבירה לבד כל יום ליין, לליקרים, לג'ין, לוודקה..
השתמשתי בזה כאמצעי בריחה, הייתי מסתובבת שיכורה ברחובות באמצע הלילה וזאת באמת הייתה נקודת שפל בשבילי.
ההורים שלי תפסו אותי שיכורה ואז הכריחו אותי להפסיק ועכשיו עברו כמעט שלוש שנים מאז שזה התחיל ואני מרגישה שהזמן עובר כל כך מהר..עברתי כל כך הרבה מאז, כל כך השתניתי אבל הצורך בזה לא השתנה.
אני מרגישה שאני מתבגרת מהר מדי ואף פעם לא יצא לי באמת ליהנות מהילדות שלי, הילדות שלי מלאה בעשן סיגריות ואלכוהול..
הכל התחיל רק מגיל 12 אבל זה הילדות בשבילי ואני מתגעגעת אליה כי פעם זה עוד היה תמים, לאט לאט התחלתי לשתות ולעשן גם לבד והכל התדרדר..אני מרגישה שהכל הולך מהר מדי ואני לא מספיקה לעמוד בקצב.
פשוט בא לי לברוח שוב לאלכוהול אבל אני לא רוצה לעשות את אותן טעויות..את האמת שאני כבר לא יודעת מה אני רוצה..אני פשוט כל כך אבודה..איך אני מוצאת את המוטיבציה לצאת מזה? אי פעם הייתם מכורים למשהו? הצלחתם לצאת מזה? אם כן, איך עשיתם את זה?

*******אני מטופלת, ההורים שלי מודעים לכל המצב שהיה ואני כבר ממש לא באותו המקום, אני רק מפחדת לחזור לשם..ממש משפיל אותי להעלות שאלה כזאת אבל חשבתי שאולי אנשים בסביבות הגיל שלי יכולים להסתכל על דברים מנקודת מבט דומה, אולי מישהו מזדהה אני לא יודעת..********

העליתי את אותה השאלה לפני איזה שבוע אבל לא ממש ענו ואני באמת לא יודעת אולי
זה באמת לא המקום הנכון לשאול את זה וזאת הפעם האחרונה שאני שואלת אבל כמו שאמרתי, רציתי לחפש הזדהות ועצות מאנשים שהם לא בהכרח אנשי מקצוע שמתמחים בנושא אלא אולי אנשים שבאמת התמודדו עם דבר כזה בעצמם.

שואל השאלה:
תודה לכולם, ממש ממש ריגשתם אותי ❤

לא יודע אם אני יכול להזדהות איתך מבחינת ההתמכרויות, אבל מהבחינה של הילדות שעבקה מהר מידי אני בהחלט מזדהה. עם כל היתרונות, ככל שאני מתגבר זה מרגיש לא אותו דבר, ואני פתאום חושב על דברים שאני לא הייתי מאמין שאחשוב עליהם אי פעם.
אם תרצי לשתף מתישהוא ולא יענו אני כאן

גם אני בסיבות הגיל שלך וגם אני מזדהה איתך גם אני ברחתי לאלכוהול ועישון סיגריות אבל אז חשבתי על כל החלומות והמטרות שאני רוצה להשיג ולהגשים ואז החלטתי שלא משנה מה קורה וכמה קשה זה אני רוצה להישאר פה רק כדי הייתה לי סיבה רציתי להגשים חלום שהיה לי שהייתי יותר קטנה , לפי דעתי כדאי לך לחשוב על מטרה שאת/ה רוצה להגשים /משהו שאת/ה רוצה לעשות לפני שאת/ה מת/ה ולשים את הסיגריות והאלכוהול בצד , לא להיפטר מהם אבל לשים באיזה מגירה או מקום שאת/ה לא רואה ולהתרכז במטרות שיש לך ולנסות להגשים אותם , גם את המטרות שנשמעות הכי מפגרות כמו למצוא חברים או ללמוד לנגן על משהו , תעשי/ה את זה , לפחות תנסי/ה ..

אני גם הייתי שם אז אני יכולה להבין ❤

וגם שחכתי לכתוב שאם את/ה רוצה לדבר אני אשמח.

אני חושבת שאת יכולה להגשים את עצמך
אני לא יודעת בת כמה את אבל בכל גיל אפשר להשלים קצת

במקום לקחת אלכוהול למשל או לחשוב על זה תנסי להגשים לעצמך חלומות ילדות
שתרגישי שאת לא רצה

אני יכולה להתחבר מאוד למה שאמרת.
אצלי זה התחיל מהתמכרות.. וזה לא משנה למה. השקעתי את כל החטיבה שלי בזה. את כל המוטיבציה והשמחת חיים שהייתה אמורה להיות מנותבת לחוויות ילדות, מיקדתי בזה. ייבשתי את כל הכוחות שלי עד שנשארתי רק עם דיכאון. ועם שום כוח אפילו להתמכרויות. עברו כבר כמה שנים ואני עדיין מרגישה שהזמן עובר מהר מדי. שאני לא יוזמת או משנה שום דבר למרות שהמצב הנוכחי מפריע לי.

אני מזדהה איתך נורא. אבל לצערי אין לי פתרונות.. אני די השלמתי עם העובדה שאלו החיים שלי.. כבר אין לי כוח לכלום או משהו שמעניין אותי. וזו הסיבה שבגללה אני לפעמים כל כך מתגעגעת לבריחה מהמציאות, אך גם יודעת שהיא כבר לא אפשרית. זה פשוט מתסכל. הזמן עובר ומצד אחד אני רק רוצה שהכל ייגמר, ומהצד השני מתחרטת על כל רגע של אי מעש תמידי.
את מוזמנת לכתוב לי בפרטי אם את רוצה. תדעי שאת לא לבד. אני מקווה שתמצאי את הכוחות הפנימיים להתגבר על הקשיים שלך❤