אני יוצאת אגואיסטית/אנוכית בסיטואציה?

אני וחבר שלי ביחד כבר מעל לחצי שנה אבל המצב הנפשי שלי לא הזהיר כבר כמה שנים טובות ,ושלו יחסית לשלי ממש טוב
אני מנסה כרגע ללכת לטיפול פסיכולוגי אבל רק התחלתי וביינתים תאמת לא רואה ממש שינוי
אני מאוד אוהבת את חבר שלי וקשה לי לראות את החיים שלי בלעדיו כבר,בכיתי כמה פעמיים רק מהפחד לאבד אותו והוא מאוד חשוב לי ואני יודעת שבמקום מסויים אני גם עושה אותו שמח ושהוא רואה עתיד איתי ומוכן להילחם עליי אבל בכל מקרה אני יודעת שקשה לו להתמודד עם המצב שלי,ושאני מכבידה עליו במקום מסויים,עכשיו אני מפחדת שאני יהרוס לו בגלל זה,או שאם הוא ירצה לסיים דברים אז הוא יעצור את עצמו כדי לא לפגוע בי או סתם המצב הנפשי שלו יתדרדר בגללי
הוא אומר שיותר טוב לו והוא הרבה יותר שמח וחופשי מאז שאנחנו יוצאים אבל גם כן יצא לו כמה פעמיים להגיד שכל המצב שלי *כן מקשה עליו* אבל הוא מוכן להילחם כי הוא יודע שזה שווה את זה.
מצד אחד אני מרגישה שאני לא רוצה לעזוב כי אני לא רוצה אותו מחוץ לחיים שלי מצד שני אם אני פוגעת בו זה לא אגואיסטי מצידי להישאר?