יש כזה דבר בכלל "משמעות החיים"? זה לא שלכל אחד יש משמעות אחרת לחיים שלו?

לעבוד את ה' בשמחה ולתקן את עצמנו

שואל השאלה:
^^^
זאת דוגמה טובה, למשל אדם אחר שלא מאמין בה' יגיד לך שמשמעות החיים זה דבר אחר. אז זה לא בטוח...
כל אחד ומה שהוא מאמין בו.

אם יחקור את האמת, יגיע אליה בסופו של דבר.

שואל השאלה:
מתי יגיע?

נגזר עלינו לחיות חיים אלימים וחסרי מטרה, בשביל להתקיים בנוחות צריך למצוא משמעות והנאה בדברים הקטנים

משמעות החיים היא עבודת השי"ת. אבל עבורך זה סתם מילים בעלמא, באותה מידה יכולתי לכתוב שהמשמעות היא צנון וגזר. את המשמעות צריך לקנות בעמל, להתייסר עליה, "כי ימות אדם באהלה של תורה" (ברכות סג, ע"ב). לא קונים משמעות לחיים מלשבת רגל על רגל ולעסוק בשאלה הזו בין ארוחה לארוחה כמחשבה שבאה לאחר הקראש, זה משהו שאת צריכה לעמול בו עד שזה יצא לך מכל החורים, כך, אולי, תוך כמה שנים תתחילי לראות נבט של משמעות (כמה שאת יותר קטנה ככה עדיף להתחיל).

שואל השאלה:
^
אבל מי שלא מאמין בה' לא יחשוב כמוך

^ברור שלא. אבל מה זה מפיל ממה שאמרתי? הלא כתבתי בפירוש שלהגיד לך עבודת השי"ת אלו מילים בעלמא. מה שניסיתי להעביר הוא שאת בהתחלה, מלא פעמים אנשים בטוחים שהם חכמים באופן שלם ועכשיו הם רק צריכים לקטוף את פירות חוכמתם הטבעית - ואין לך סכלות גדולה מזו. אנחנו צריכים לעמול, לעבוד קשה, בכל יום להלחם במלחמתה של תורה (אם את שונאת את תורת משה זה לא מחייב בה ממש, פשוט התורה הקדושה היא הכלי הכי טוב שיש לכך). צריך לדייק בעבודת נמלים, כמו לבנות מגדל עם דלי ואת. לא קונים את משמעות החיים בלשבת על ספה ולשאול בסטיפס, זה לא איזה כמה שורות שתקראי ולפתע הכל יתחוור לך, עד שלא תחיי את זה לא תביני. אין מקום למשפט כמו: "מי שלא מאמין" כי זה מניח מראש אדם שבא להלחם בשאלה הזו כשהוא "כבר יודע", בן אדם שרוצה שהמציאות תתאים לו ולא להתאים את עצמו למציאות, מישהו שלא מוכן להשתנות (כנ"ל על מאמין, או על כל ידע מוקדם. חשוב ללמוד הקדמות כמו פילוסופיה או הלכות לפני שבאים לשאלה הזו כי הם מערערים את תמונת העולם הקודמת של אדם עד היסוד, ברמה שהוא לא ידע אפילו אם הוא קיים ויכול לדבר. בשביל לבנות משהו בריא צריך להרוס קודם את המבנה החולה), לא אליו אני מדבר.

שואל השאלה:
^ למה התכוונת כשכתבת "להלחם במלחמתה של תורה"?
לא הבנתי כשכתבת "לא קונים את משמעות החיים בלשבת על ספה ולשאול בסטיפס"?
אנחנו צריכים לקנות את "משמעות החיים"?
לכל אחד זה מתגלה מתישהו, או שזה בכלל לא מתגלה לו.
אנחנו לא יודעים איך זה עובד, כי אצל כל אחד זה שונה ואנחנו לא יודעים איך מתנהלים החיים של כל אחד. אנחנו לא יודעים הרבה, אנחנו לא יודעים אם יש בכלל דבר כזה "משמעות החיים", כי זאת המצאה אנושית.
מי שגילה את משמעות החיים שלו, יגיד לך שיש דבר כזה.
מי שעדיין לא גילה, לא יודע או לא ידע מהי משמעות החיים עבורו.

^איך את מבססת את זה? זו סתם תחושה שנובעת מייאוש, את רואה בן אדם אחד דתי שהמשמעות של חייו היא "את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור", ואדם אתאיסט שקורא "אכול ושתה כי מחר נמות". את מסתכלת על זה ומרימה ידיים, אומרת שאם כל אחד מהםחי חיים שלמים והגיע למסקנה שונה אזי בוודאי אין משמעות כלל ואין לנו אלא לחיות כל אחד כפי דרכו בבחינת "שב ואל תעשה עדיף". לדעתי זו הסתכלות לא נכונה, אם רוב האנשים לא הגיעו לירח זה לא אומר שהירח לא נמצא שם מזמין לדרוך על אדמתו. לכל אחד יש את הירח הפרטי שלו, זה שהוא רואה, שמופיע לו, פעם כבננה ופעם כעגול, אבל אע"פ כן הכל ירח אחד. מה שאת רואה אנשים שחושבים כל אחד שהוא הגיע למשמעות החיים והם אומרים דברים מנוגדים זה רק בגלל ששניהם תפסו כל אחד בחינה אחרת של אותה המשמעות (כמו המשל על העיוורים שממששים את הפיל, כל אחד איבר אחר בו). החכם השלם הוא מי שעולה מבחינה לבחינה, על דרך המשל ממשש בכל פעם איבר אחר של הפיל, וכך משיג את המשמעות על בורייה. זה כרוך בייסורים, אבל החוכמה היא לא להתייאש (כפי שאת התייאשת) מהייסורים ומכך שיש דברים שנראים לנו כאילו לעולם לא נבין אותם.

שואל השאלה:
אני אומרת שלכל אחד יש משמעות משלו.

^ואני אומר שלא, מה עשינט בזה?

שואל השאלה:
מה שעשינו, שהגענו להבנה (אני מקווה), שיש אנשים שונים ומגוונים בעולם שאנחנו חיים בו, ובמקרה ממש אבל ממש במקרה פשוט ככה יצא, שלא כל האנשים חושבים אותו דבר ולא לכולם יש את אותה דעה ולא כולם מסכימים על הכל. וזה אומר שכל אחד יגיד לך משהו ש ו נ ה. אחד יגיד לך שיש משמעות חיים, מישהו אחר יגיד לך מהי משמעות החיים, מישהי אחרת תגיד לך שאין דבר כזה משמעות חיים, ומישהו אחר יגיד לך שלכל אחד יש משמעות משלו אז לא ניתן לדעת, ועוד מישהו לא יסכים עם הבן אדם הקודם אתה מבין?
זה יכול להימשך לנצח.
אנחנו לא צריכים להסכים.
ואם אתה חושב שאנחנו כן צריכים להסכים,
אז בוא נסכים שאנחנו לא מסכימים.

מה שאמרת בעצם זה ככה: אתה אמרת שיש משמעות אובייקטיבית, אני אומרת שאין, לכן המסקנה שהגענו אליה היא שאין. על דרך משל זה כמו שתגידי: אתה אומר שיש בני אדם באופן אובייקטיבי, אני אומרת שאין, להן המסקנה היא שאין, וכן הלאה.

המסקנה היחידה היא שניחוש בעלמא לא יתן לנו כלום, כל אחד יגיד דבר אחר.

כמו שלכל אחד יש טביעת יד שונה וזה ככה גם החיים הם אולי יכולים להראות דומים אבל בסופו של דבר לכל אחד זה שונה כי נגיד אחד אלרגי לחלב והשני לבוטנים וכו