7 תשובות
וואי
כנל
כנל
דור חרא
זה בעיקר הרשתות החברתיות שמשפיעות עליהן.ם
אנונימית
יש לך בעיה עם זה?
גיל ההתבגרות בשנים האלה מתחיל יותר מוקדם ועם גיל ההתבגרות גם באה מודעות עצמית
גיל ההתבגרות בשנים האלה מתחיל יותר מוקדם ועם גיל ההתבגרות גם באה מודעות עצמית
מושפעות מכל המי ומי ברשתות
שואל השאלה:
כן אכפת לי, ויש לי בעיה גדולה עם זה, עצוב לי מאוד.
אח שלי הקטן בן 11, יש לו סניקרס נייק אייר ובשביל מה? סתם כי הוא מושפע מכולם והוא רוצה להיות כמו כולם מכף רגל ועד ראש מלא במותגים, כי זה כזה טרנדי ומגניב.
אני לא חושבת שהוא אוהב את החולצות אדידס ונייק שיש לו בארון, אני חושבת שהוא אוהב את זה שהוא יכול להסתובב בחוץ בהרגשה שהוא מגניב ומקובל בלי שישפטו אותו לפי הלבוש שלו. ילדים כמו אח שלי מתעסקים בכל מני דברים שהם לא צריכים להתעסק בהם. הם משווים את עצמם לאחרים ומחפשים להיות כמוהם ככל האפשר כדי להיות גם מגניבים ומקובלים.
במקום להתעסק בבגדים, באייפונים, בנעליים, במותגים כל הזמן, שילכו לבית ספר עם ג'ינס כתום לבבות וחולצה ירוקה רגילה בלי הרגשה שמישהו שופט אותם. למה הם צריכים לחוות את זה בגיל כ"כ צעיר. ובאמת עצוב לי שכל המודעות (איזה בגדים הם הכי עכשוויים ומותגים וטרנדים חמים) הזאת מגיעה בגיל כזה מוקדם.
וזה לא רק מודעות עצמית, גם האחים יכולים לגרור אותך למותגים האלו ולבגדים חדשניים, אח שלי הקטן יותר עולה לכיתה ג' ולא היה לו מושג בכלל מה זה מותג בכלל עד שהאח השני שלי (בן ה11) קנה נעליים חדשות והאח הקטן קינא ורצה גם. אז ההורים שלנו קנו לו נעלי פנדה מגניבות והוא בא איתם לבית הספר והוא קיבל מלא מחמאות, חברים שלו מסתכלים על הנעליים, אולי מקנאים אולי לא, רוצים גם נעליים כאלה כי הם מבינים שזה כזה מגניב וכולם אוהבים את זה, חוזרים הביתה ניגשים להורים, מבקשים גם נעליים כאלו, ובסוף לכולם יש נעליים כאלו. כי כולם מושפעים ונגררים אחד אחרי השני.
האחים אומרים, חבל שאני לא יכולתי להיות מגניב עוד בגיל יותר צעיר והייתי לובש את הבגדים הילדותיים האלה, אז למה שלא נעזור לאחים הקטנים שלנו? נלמד אותם איך להתלבש, מה ללבוש, נסדר אותם, נעשה להם "מייקאובר" כדי שיראו גדולים. אני אומרת הפוך, לפני שהם נחשפים לכל הרשתות החברתיות ומגלים מה הכי חדש ומגניב תנסו להגיד להם שמותג לא באמת הדבר הכי חשוב בחיים, ואם אתה לא תלבש מותג זה לא אומר שלא יהיו לך חברים, ואם יש ילדים שמתרחקים ממך בגלל שאתה לא לובש מותגים אלו לא חברים אמיתיים ולא כדאי להיות בחברתם.
אני בכיתה ג' הלכתי עם סנדלים שמצויר עליהם פרפרים, כולם הלכו עם סנדלים או עם נעליים פשוטות רגילות ולא עם איזה מותג יקר, אף אחד בכלל לא הסתכל על מה כל אחד לובש, הכל היה רגיל ונחמד.
אני גם חוויתי את ההשפעה הזו, אבל לא בגיל הזה, בגיל ההתבגרות (בחטיבה/בתיכון), ושנאתי להתעסק בזה, כל יום לפני שהייתי הולכת לבית הספר, לפני שהייתי בוחרת מה ללבוש, דמיינתי את עצמי הולכת במסדרון וכל השכבה מסתכלת עלי, מה אחרים יחשבו על הלבוש שלי? על השיער שלי? על המראה שלי? אין לי מספיק אומץ בשביל ללבוש ג'ינס חום שהוא לטעמי, אז אני אלבש טייץ נייק פרו כי גם אני רוצה להיות כמו כולם, או יותר נכון, להיות מושפעת.
אז אני לא רוצה לדעת איך זה לעבור את כל זה בגיל צעיר יותר.
כן אכפת לי, ויש לי בעיה גדולה עם זה, עצוב לי מאוד.
אח שלי הקטן בן 11, יש לו סניקרס נייק אייר ובשביל מה? סתם כי הוא מושפע מכולם והוא רוצה להיות כמו כולם מכף רגל ועד ראש מלא במותגים, כי זה כזה טרנדי ומגניב.
אני לא חושבת שהוא אוהב את החולצות אדידס ונייק שיש לו בארון, אני חושבת שהוא אוהב את זה שהוא יכול להסתובב בחוץ בהרגשה שהוא מגניב ומקובל בלי שישפטו אותו לפי הלבוש שלו. ילדים כמו אח שלי מתעסקים בכל מני דברים שהם לא צריכים להתעסק בהם. הם משווים את עצמם לאחרים ומחפשים להיות כמוהם ככל האפשר כדי להיות גם מגניבים ומקובלים.
במקום להתעסק בבגדים, באייפונים, בנעליים, במותגים כל הזמן, שילכו לבית ספר עם ג'ינס כתום לבבות וחולצה ירוקה רגילה בלי הרגשה שמישהו שופט אותם. למה הם צריכים לחוות את זה בגיל כ"כ צעיר. ובאמת עצוב לי שכל המודעות (איזה בגדים הם הכי עכשוויים ומותגים וטרנדים חמים) הזאת מגיעה בגיל כזה מוקדם.
וזה לא רק מודעות עצמית, גם האחים יכולים לגרור אותך למותגים האלו ולבגדים חדשניים, אח שלי הקטן יותר עולה לכיתה ג' ולא היה לו מושג בכלל מה זה מותג בכלל עד שהאח השני שלי (בן ה11) קנה נעליים חדשות והאח הקטן קינא ורצה גם. אז ההורים שלנו קנו לו נעלי פנדה מגניבות והוא בא איתם לבית הספר והוא קיבל מלא מחמאות, חברים שלו מסתכלים על הנעליים, אולי מקנאים אולי לא, רוצים גם נעליים כאלה כי הם מבינים שזה כזה מגניב וכולם אוהבים את זה, חוזרים הביתה ניגשים להורים, מבקשים גם נעליים כאלו, ובסוף לכולם יש נעליים כאלו. כי כולם מושפעים ונגררים אחד אחרי השני.
האחים אומרים, חבל שאני לא יכולתי להיות מגניב עוד בגיל יותר צעיר והייתי לובש את הבגדים הילדותיים האלה, אז למה שלא נעזור לאחים הקטנים שלנו? נלמד אותם איך להתלבש, מה ללבוש, נסדר אותם, נעשה להם "מייקאובר" כדי שיראו גדולים. אני אומרת הפוך, לפני שהם נחשפים לכל הרשתות החברתיות ומגלים מה הכי חדש ומגניב תנסו להגיד להם שמותג לא באמת הדבר הכי חשוב בחיים, ואם אתה לא תלבש מותג זה לא אומר שלא יהיו לך חברים, ואם יש ילדים שמתרחקים ממך בגלל שאתה לא לובש מותגים אלו לא חברים אמיתיים ולא כדאי להיות בחברתם.
אני בכיתה ג' הלכתי עם סנדלים שמצויר עליהם פרפרים, כולם הלכו עם סנדלים או עם נעליים פשוטות רגילות ולא עם איזה מותג יקר, אף אחד בכלל לא הסתכל על מה כל אחד לובש, הכל היה רגיל ונחמד.
אני גם חוויתי את ההשפעה הזו, אבל לא בגיל הזה, בגיל ההתבגרות (בחטיבה/בתיכון), ושנאתי להתעסק בזה, כל יום לפני שהייתי הולכת לבית הספר, לפני שהייתי בוחרת מה ללבוש, דמיינתי את עצמי הולכת במסדרון וכל השכבה מסתכלת עלי, מה אחרים יחשבו על הלבוש שלי? על השיער שלי? על המראה שלי? אין לי מספיק אומץ בשביל ללבוש ג'ינס חום שהוא לטעמי, אז אני אלבש טייץ נייק פרו כי גם אני רוצה להיות כמו כולם, או יותר נכון, להיות מושפעת.
אז אני לא רוצה לדעת איך זה לעבור את כל זה בגיל צעיר יותר.
אנונימית
שואל השאלה:
^עצוב וחבל שאתה מתייחס לזה כשטות.
לא אמרתי שזה מייחד רק בני נוער.
נכון, בכל גיל זה יכול לקרות אבל זה יכול גם לפגוע מאוד, במיוחד בגיל הצעיר יותר. כשילדים בני 10/9/8 לא יודעים איך לפעול או מה לעשות כשהם מגיעים לסיטואציה כזו.
אין שום סיבה שהם יתעסקו בדברים האלה או שהתביישו בבגדים שלהם.
לצערי זה לא שאנחנו יכולים לעשות משהו או לשנות כ"כ הרבה, הייתי רוצה לשנות כי יש בזה הרבה יותר חסרונות מיתרונות. בשביל כל חברות המותגים הגדולות זה רק יתרון גדול עבורם אבל בשביל ההורים שצריכים לשלם על חולצות חדשות רק בגלל שהילד לא מוכן ללבוש בגדים שהם לא מותגים זה חיסרון כלכלי גדול. לילד זה "חיסרון" להגיע לבית הספר ולהרגיש לא בנוח בנראות שלו או להרגיש לא שייך אבל אפשר להעלים את החיסרון הזה אם אנשים יפסיקו ללכת עם מותגים וכשאנשים יפסיקו להיות מושפעים אחד מהשני, אבל מה לעשות שזה העידן המודרני שלנו והמעט שאפשר לעשות זה להביא דוגמה לילדים הצעירים יותר.
ואגב יש 8 סוגי אינטליגנציה וחברתית לא כלולה בהם.
^עצוב וחבל שאתה מתייחס לזה כשטות.
לא אמרתי שזה מייחד רק בני נוער.
נכון, בכל גיל זה יכול לקרות אבל זה יכול גם לפגוע מאוד, במיוחד בגיל הצעיר יותר. כשילדים בני 10/9/8 לא יודעים איך לפעול או מה לעשות כשהם מגיעים לסיטואציה כזו.
אין שום סיבה שהם יתעסקו בדברים האלה או שהתביישו בבגדים שלהם.
לצערי זה לא שאנחנו יכולים לעשות משהו או לשנות כ"כ הרבה, הייתי רוצה לשנות כי יש בזה הרבה יותר חסרונות מיתרונות. בשביל כל חברות המותגים הגדולות זה רק יתרון גדול עבורם אבל בשביל ההורים שצריכים לשלם על חולצות חדשות רק בגלל שהילד לא מוכן ללבוש בגדים שהם לא מותגים זה חיסרון כלכלי גדול. לילד זה "חיסרון" להגיע לבית הספר ולהרגיש לא בנוח בנראות שלו או להרגיש לא שייך אבל אפשר להעלים את החיסרון הזה אם אנשים יפסיקו ללכת עם מותגים וכשאנשים יפסיקו להיות מושפעים אחד מהשני, אבל מה לעשות שזה העידן המודרני שלנו והמעט שאפשר לעשות זה להביא דוגמה לילדים הצעירים יותר.
ואגב יש 8 סוגי אינטליגנציה וחברתית לא כלולה בהם.
אנונימית
באותו הנושא: