מרגיש ריקנות ושאני לא מעריך את המשפחה שלי, הם פוגעים בי ואין ככ אווירה של חום אהבה חיבוקים מלוכדות, מרגיש רע עם עצמי

אבל מה אני אעשה זאת התחושה שלי, שכל אחד חוזר הביתה זה די לעצמו, זה בסדר שלפעמים אנשים עוברים תקופות קשות של דיכאון , בדידות , עצבים ועוד דברים. אבל זה חסר לי אוליי אני גם אשם בזה. שאני חושב על איך אני רוצה שהחיים שלי יהיו ואיזה בן זוג יהיה לי אני רוצה להרגיש חום, אהבה, תמיכה וכמובן גם לתת בחזרה. פשוט המשפחה שלי מלא פעמים מזלזלת בי ופוגעת בי ואני יודע שחלק מזה זה בוודאות לא בסדר אבל מה אני אעשה קשה לי, הלוואי והיינו מעריכים אחד את השני יותר וקרובים יותר אחד לשני ופחות פוגעים אחד בשני והלוואי שהיינו יכולים מידיי פעם סתם ככה לשוחח, שחכתי להגיד עם אבא שלי אני לא בקשר כי הוא עשה מעשים שילד לא היה צריך לעבור והיה לו מספיק שנים להתחרט ולהשתנות אבל עכשיו כבר לא ככ בא לי