16 תשובות
כל כך תיארת אותי עכשיו.
שואל השאלה:
סליחה, אבל מאיפה לך לדעת שאנשים בכלל אוהבים אותי (?)
ולא, פשוט אל! "בטוח יש אנשים שאוהבים אותך"
גם אם יש אנשים שאוהבים אותי, לא אכפת לי. אני סובל, קשה לי, אני פשוט סובל
..
אנונימי
ואי כל כך, כולם רק מעמידים פנים שאכפת להם. אבל בעצם לא אכפת להם.
שואל השאלה:
זה הקטע, אנשים לא אוהבים אותי. את סתאם מתעקשת...
אנשים חושבים שאם פתאום יאהבו אותי, אני לא ארגיש ככה, אבל זו פשוט טעות.
אני בדיכאון ואני כבר ניסיתי להתאבד...
אני מרגיש כמו רוח רפאים, אף אחד, צל...
הלכתי לפסיכולוג שדי לא היה אכפת לו ובכללן הגעתי למצב שאני מנסה להתאבד
אני הולך לפסיכיאטר והוא סתאם מנסה לשלוח אותי לאשפוז...
אנונימי
מה עם לעשות דברים שבאמת יעזרו לך? לפרוק? כושר? יוגה? מדיטציה? כתיבה ביומן? אתה תצא מזה איכשהו, אני לא יודעת מתי או איך יקרה אבל מתישהו אתה תמצא דרך לצאת מזה, יש פה כאלה שהיו במצבך ועברו את זה, ולמה אתה חושב שלא אוהבים אותך או שלא אכפת לך? למה לא אכפת לך מזה שאוהבים אותך? אתה אהוב על ידי אנשים שהם קרובים אליך ברמה אישית כמו חברים ומשפחה אם יש לך, אתה לא רואה את זה בגלל הדיכאון שלך, נסה לפתוח את הלב שלך קצת. מה גורם לך לחשוב שאנשים לא אוהבים אותך? ולמה זו טעות? מה עם קאוצר? מאמן אישי? נלפ? לנסות לעזור לעצמך? מה דעתך לנסות לעזור לעצמך וגם לעשות דברים שיעזרו לך קצת? אתה מרגיש ככה בגלל הדיכאון שלך, דיכאון גורם לאנשים להרגיש דברים נוראיים פיזית ונפשית ומנטלית על עצמם ועל העולם, שמע אני יודעת שהדרך ליציאה מזה לא תהיה לך קלה ופשוטה. ונכון שהעולם לפעמים לא הוגן או נחמד וכולו מלא בקשת בענן אבל הוא גם לא מקום רע כל כך, הוא איפשהו באמצע, איך שאתה בוחר לראות את זה, אתה תהיה צריך לשקם את עצמך מזה, לקום ולהתרומם ולהתחיל לעזור לעצמך למרות הקושי והכאב עד שתצליח, ונכון שיהיו המון מכשולים, המון אתגרים וקשיים, המון נפילות, אתה תנסה ותיפול ותנסה ותיפול עד שאתה תלמד איך לקום מחדש ולהיות מחוזק יותר מכל הבחינות, זה לא יהיה פשוט כל כך, אבל אתה תלמד, דבר שרוב פה למדו ועברו את זה בחייהם האישים, שאל כל אחד פה שהיה בזה ומצא דרך משלו לעבור את זה. אל תוותר, תמשיך להילחם עד שתצליח. זה המבחן שלך, החיים שלך בין הצלחה וייאוש, אין פתרונות קסם, או נוסחאות קסם, או פיות או שדונים בקבוקים שיכולים למלא לך כל משאלה ופוף, אתה תהיה זה שצריך לעבוד קשה עד שתצליח, לאט לאט. אתה היחיד פה שיכול ומסוגל לעשות את הדרך הארוכה הזו עד להצלחה, אז קדימה. תעשה כמה שאתה יכול, כל מה שתוכל..
שואל השאלה:
אני עושה כושר, אני כותב ואני עושה מלא דברים אחרים.
את אומרת שמתישהו אני "אצא מזה, גם אם זה נכון, לא אכפת לי. אני לא אכפת לי אם אני אצא מזה בעוד זמן מה, אכפת לי ממה שאני מרגיש עכשיו!
אני עושה דברים כדי לא להרגיש ככה, אני מנסה לפתוח את הלב שלי, אבל הוא פצוע מידי וכל מה שאני רואה הוא פשוט אנשים צבועים שלא אכפת להם.-.
אנונימי
אתה מתאר אותי, החיים אינם מושלמים. וזה ידוע
שואל השאלה:
תודה על הכוונה של לעזור...
גם אם זה לא עזר, תודה!
אנונימי
למה שלא יהיה לך אכפת מזה? אינך רוצה להיות מאושר ושמח? אבל לי אכפת ממך שאני מנסה כמה שאני יכולה לעזור. יש פה אנשים שלא צבועים וכן אכפת להם ממך, חלק שעברו את זה יודעים איך זה, זה הדיכאון שלך, הלב שלך יכול להתרפא שוב, לאט לאט, זה לא יהיה פשוט לבנות ולרפא אותו מחדש, זה תהליך קשה אבל יכול להיות אפשרי. בוא נעבוד ביחד, נמצא דרך כלשהי לעבור את זה. המשך לנסות. אל תוותר, זה ידוע שזה קשה לעלות למעלה ולעבור את זה, איש לא אמר שזה פשוט, גם הרוב פה יודעים את זה שבעברם היה להם את דיכאון והם חשבו ככה, הסוד הוא פשוט לא לוותר, זה נשמע פשוט מדי נכון, אבל זה מה שצריך לעשות בכל מקרה, זה או להילחם בזה עד שמצליחים או שנותנים לזה להמשיך להרוס אותך עד שמגיעים לתחתית של הבור הכי עמוק ומשם קשה לצאת. הבחירה שלך בלבד, אני פה רק לייעץ לך ולתת לך עצות ודברים, את השאר אתה צריך לעשות בעצמך וליישם, אולי לא את שלי, אולי של מישהו אחר או מישהי אחרת, כמו שוקולד לנצח ואחרים פה, כל מי שיכול לעזור. זו לא רק הכוונה אלא הניסיון והנכונות לעזור בשעת הצורך, גם לא עזרתי לך או מישהי פה, אולי אחרים פה שאני מכירה יגיבו וכן יעזרו לך. תכלס יש פה אנשים שיכולים להבין ולעזור לך באמת, משתמשים ומשתמשות שרובם ורובן היו במצבך ומצאו דרכים לעבור את זה.
הייתי במצב שלך.
אשמח אם תבוא לפרטי
שואל השאלה:
באמת...
עד כמה יכול להיות אכפת לך ממישהו אנונימי שאת עונה לו על שאלה.-.

אני וויתרתי, כי נמאס לי כבר ללחום במלחמה שאין לי מושג למה אני נלחם. אני חייל שעייף מין המלחמה... אני פשוט עייף

"יש אנשים שעברו את זה "
הם אני?
לא, הם לא אני. אני לא מזלזל ולא כלום, אני פשוט אומר שכל אחד חווה את זה אחרת.

הלב שלי פשוט פצוע ואני יודע שהוא לא יחלים ;-;
אנונימי
הייתי כמה פעמים במצב הזה אבל זה עבר לי תנסה/תנסי להיות יותר עם חברים ומשפחה כי זה מה שהוציא אותי ממצבים כאלה למרות שזה לא בא במילים אתה מבין שאתה חשוב ויקר להם
זה תמיד היה המצב?
אנונימית
שואל השאלה:
חברים ומשפחה...
נחמד שיש לך אנשים שאתה קורא להם ככה
אנונימי
אכפת לי ברמה שאני משקיעה פה בתגובות ועוזרת לאנשים עד שזה לא אפשרי, אני עדיין מאמינה שזה אפשרי, איכשהו למרות שלוקח לזה זמן עד שזה יעבור.. אל תוותר, תמצא סיבה למה אתה נלחם, אתה נלחם כי נמאס לך להרגיש רע ונורא, שדיכאון מדכא אותך, נמאס לך ממנו. אז חייל יקר, המשך להילחם, אל תיתן לאיוב לנצח אותך, תילחם עד הקרב האחרון, אל תהיה עייף, תתחזק. הוא יחלים איכשהו ומתישהו, לוקח זמן לזה, לוקח זמן להשתקם ולהתחזק, אבל בסופו של דבר הוא יחלים אתה תחלים... תעשה מה שאתה יכול, אל תוותר לעצמך, הזכר לעצמך את הסיבה הזו, אתה נלחם כי אתה לא רוצה להרגיש רע כל כך, שאתה לא רוצה לחיות עם דיכאון לנצח, שנמאס לך ממנו ושאתה לא רוצה כבר להיות אתו כי אתה יודע שזה רע לך ואם זה רע לך, אז צריך להמשיך להילחם, תאמין ביכולות שלך, בכוח שלך, בעצמך, ועשה את המיטב שלך, זה קשה אני יודעת, אבל אתה תעבור את זה. תילחם חייל יקר, אל תירדם בשמירה שלך.. מה בעיה עם המשפחה וחברים? היו בעיות אתם? משפחה לא תומכת או שכן תומכת ולא יודעת איך לעזור? המשפחה לא יודעת מה אתה עובר או מרגיש? אין להם מושג? חברים שלך חברים טובים או בקושי? צבועים? החברים שלך יודעים על זה ועוזרים לך? המשפחה או החברים גרמו לך להרגיש ככה? יחסים במשפחה או עם חברים היו טובים ויציבים או רעים? משפחה אוהבת או מתעללת?
אמרת את זה לי או לאורה ושמחה?
היי אנחנו מנסות לעזור לך, העובדה שנכנסנו לשאלה שלה וענינו עליה כבר מראה שאכפת לנו