27 תשובות
אני לא נגד אבל פשוט יש שלב שבו האובר מתחיל לנשום ושיט אז זה כמו רצח אז הם נגד זה
הפלה זה רצח
תמיד אפשר למסור לאימוץ אם כל כך " לא מוכנים"
שואל השאלה:
עובר לא נושם בתוך הרחם, אם את מתכוונת לזה שהעובר מתחיל להתפתח ולהצמיח איברים אז בשלב כזה לא עושים הפלה. הפלה עושים רק שהעובר הוא חסר צורה.
בגלל שאנשים חיים באשליה שזה רצח, תנו לי לספר לכם סוד, זה לא רצח. זה עדיין לא עובר אין בכלל מה לרצוח. תפסיקו להיות חכמים בלילה.
אם ילדה בת 13 נאנסת אתם מצפים ממנה לשמור תינוק? איפה אתם חיים? "שתשלח לאימוץ"
זאת הדרך הקלה אבל מה עם הלידה שהיא צריכה לעבור? עם ההריון 9 חודשים?
שתקו כבר
שואל השאלה:
רוצה להסביר?^^^
הפלה עושים גם שהעובר קיבל צןרה
תבררי על זה לפני שאת קובעת עובדות
^^ אתה זה שקובע נשמה
תקרא שוב,
קראתי על זה מספיק מחקרים ועובדות בשביל להגיד את מה שאני אומר
מי ביקש ממנה לגדל ילד? בסך הכול לא להרוג אותו.
מי אמר שזה יקל על העובר? או על האימא? את מודעת להשפעות של הפלה? המנטליות בעיקר?
שואל השאלה:
קל להגיד שתמסור לאימוץ אבל בוא אני אספר לך משהו
זה לא קל. לא קל לסחוב ילד תשעה חודשים, להוציא אותו מהגוף שלך ואז למסור אותו לאימוץ.
חוצמזה, אף אחד לא מבטיח לך שבמשפחה המאמצת יהיה לו טוב. יכול להיות שיאמצו אותו ויתעללו בו.
אין דרך לדעת.
ברגע שהאישה נכנסת להריון ברוב המקרים זה כדי לגדל ילד. אם המצב הכלכלי או הנפשי של האישה לא טוב והיא פיזית לא מסוגלת להביא ילד לעולם מן הסתם שהיא תפיל אותו.
את באמת מצפה מילדה בת 13 שנאנסה ברחוב ונכנסה להריון לסחוב ילד במשך תשעה חודשים ולסבול עם בחילות והקאות וואטאבר ובסוף למסור לאימוץ?
אם את מצפה ממנה דבר כזה סליחה אבל אין לך לב ונראה אותך במצב הזה.
פשוט תודו שאתם מושפעים מדעות של אחרים ואם אתם תשבו דקה עם עצמכם ותשימו את עצמכם במצב הזה אני בטוחה שהדעה שלכם תשתנה.
מתוקה, הדעה של כולם זו ''בחירה שלי כי יש לי רחם'', גם לי יש רחם, וואו, איזה מגניבות שתינו.
אני לא מצפה לכלום, לנשים שמפילות כי נאנסו זה אחוז קטן.
שואל השאלה:
זה לא עניין של יש לי רחם, זה עניין של אל תיכנסו לי לרחם.
תגידי לי את מה היית עושה אם היית נכנסת להיריון בטעות ולא היית מוכנה לגדל ילד.
אולי הייתי מפילה, אולי לא. מה שכן, הייתי מקיימת סקס מוגן, הייתי קונה גלולות ליום שאחרי, הייתי עושה את זה עם מישהו שאני סומכת עליו ולא איזה סטוץ שמחר ילך, ולא הייתי עושה את זה בגיל 13. כי יש לי אחריות.
שואל השאלה:
היית סוחבת אותו תשעה חודשים ומוציאה אותו מהכוס שלך בשביל למסור אותו לאימוץ אחרי כמה ימים?
מעבר לזה את לא יכולה למסור לאימוץ תינוק שעוד לא סיים לינוק משמע את כן צריכה להישאר איתו בשבועות הראשונים ויש נשים שגם את זה לא יכולות לעשות
שואל השאלה:
כשאמרתי גיל 13 דיברתי אך ורק על אונס.
את מודעת לזה שגם אחרי סקס מוגן יש אחוז קטן שכן תיכנסי להריון נכון?
אמ, מי מספר לך שיש מטרנה.
וכן, הייתי, מה ההבדל בין לעשות את זה עכשיו לעוד שלוש שנים? מה כבר משתנה בגוף שלך שפתאום את יכולה לשאת לידה.
כן, לכן מוצאים פתרונות אחרים, ויש.
שואל השאלה:
והרבה נשים מפילות בגלל שקונדום נקרע או וואטאבר
אז אחריות זה לא הדבר היחיד שמפריע פה.
שואל השאלה:
אמ, מי מספר לך שמטרנה זה רק מגיל שלושה חודשים?
גם אחרי שקונדום נקרע יש פתרונות. וזו לא סיבה להפיל כי לא תכננת את זה.
בקישור יש מטרנה לכל גיל, שמחתי לעזור.
בגלל שזה לא הגוף שלה, זה הגוף של העובר שלה
לעובר שלה יש גוף ודנא שונה משל האמא
אין לה את הזכות להרוג את העובר
אנונימית
שואל השאלה:
בטח שיש לה זכות. הוא בתוך הגוף שלה. היא לא תסבול ותסחב אותו תשעה חודשים ואז תוציא אותו מהגוף שלה כשכל הזמן הזה היא בכלל לא רוצה אותו.
הוא נוצר בזכותה, יש לה זכות להוציא אותו מגופה.
זה קורע שילדים בסטיפס חושבים שהם יודעים מה זה לסחוב ללדת ועוד למסור לאימוץ,זה לא כזה פשוט,להסתובב בידיעה שהילד שלך יכול להיות איפשהו?
ואם הילד לא ימצא משפחה שתאמץ?אם הוא יסבול במשך כל חייו?עדיין עדיף רק שיחייה?זה לא חדש שלהמון בני נוער היום אין חשק לחיות,אבל העיקר לתת לילד חיים אה?
לכל מי שכותב שהפלה זה רצח במקום לדבר בביטחון תבדקו אם זה נכון. עד חודש שלישי אין כלום. מוזמנים לבדוק זה עובדתית נכון (:
איזה מביכים
שואל השאלה:
אני בוגרת מאוד
אתה אפילו לא יודע כמה.
אני שאלתי את השאלה הזאת כדי להבין דעות של אחרים לא כדי להוכיח שאני צודקת.
אתם מביכים עם כל המבוכה שלכם מעובדות בשטח. התנשאות מיותרת של אנשים קטנטנים שאין להם גם מושג מה זו הפלה, לא רק לידה והיריון. בקושי זוגיות יש.
עד חודש שלישי יש תאים מתפתחים - את יודעת מה זה תאים מתפתחים? זו גם ההגדרה לבן אדם. ולסרטן. אם מישהו מגלה סרטן, הוא יחכה שלושה חודשים כי זה רק תאים מתפתחים עד שיטפל בו? לא. זה לא אותו דבר, אבל זו ה ד ג מ ה שמראה חשיבות של שלושה חודשים. לכאורה, בגיל שלושה חודשים בעובר יוצא מכלל סכנה שהייתה לו עד עכשיו (כמובן שיש לו עוד סכנה, אבל את השלב המסוכן יותר הוא עבר), ונשים בדר''כ מתחילות לספר על היריון כשהעובר בן שלושה חודשים.
ואם כן יהיה לו חשק לחיות? ואם הוא יהיה מאושר באימוץ? וירגיש טוב? יעשה תועלת שאיינשטיין עשה בזמנו לעולם? מי את שתחליטי שאין לו סיכויים בכלל? נתנו לך סיכוי, הביאו אותך לעולם. וכמה שבני נוער בימנו אובדניים, יבוא יום והם יודו על החיים האלו ומה שהיה בהם. אז מי את בכלל עם זכות הבחירה למנוע את זה מתינוק?
ואגב, להסתובב בידיעה שהילד שלך מת זה קצת יותר כואב. אימוץ אפשר לשנות, מוות לא.
כי זה רצח.
והעובר הוא גוף נפרד ולא הגוף שלה.