אני רוצה את ההורים שלכם, פריקה. זה ארוך.

לא אפרט יותר מידי, אספר בקצרה
היי, בנובמבר האחרון חגגתי 13.
ואני מרגישה שהתבגרתי יותר ממה שהייתי צריכה, ואני לא כמו הבנות האלו שאומרות סתם.
החלק הראשון בחיים שלי שאני זוכרת הוא את עצמי כילדה בת 5 עם משרוקית, מפרידה בין הוריי בריב.
וצועקת שיפסיקו.
הלילה ההוא, בחיים לא אשכח.
אמי אמרה לאבי להסתלק מהבית, הוא יצא ועישן סיגרייה, היא הזמינה משטרה.
ועד במהרה אבי עזב את הבית.
רצוי לציין שאבא שלי שוטר.
אני זוכרת את הלילה ההוא , עם השוטרים.
אני הסתכלתי בחלון ליד השולחן שבו נהגנו לעשות ארוחת שישי.
כתבתי לאבא שלי מכתב "אבא תישאר בבקשה". עם שגיאות כתיב.

אני זוכרת שאחי הגדול ישן במיטה שבה אבי ואמי ישנו ביחד עם אמא שלי . ואני ישנתי עם אחי הבינוני.
כןלנו היינו קטנים.
אך אני הייתי הקטנה מכולם, שעוד לא ידעה מה ואיך הכל קרה.

עברנו עיר, לאמא שלי היו מספר חברים.
עד שלפני שלוש שנים הגיע מישהו.
שעד היום.
אין לי בעיה איתו, הבעיה היחידה היא שאמא שלי משאירה אותי ואת שלושתינו לבד בבית בלילות.
היא הולכת אליו וישנה איתו. ומגיעה למחרת.
אני מיואשת, מכמות הפעמים שבכיתי על כך.
אני רוצה אמא שמשכיבה אותי לישון בנשיקה אומרת לי לילה טוב.
אני רוצה אמא שמנשקת אותי לשלום כשאלך לבית הספר.
אני רוצה לישון את אמא שלי.

בן זוגה התגלה לפני כיומיים לחולה קורונה.
לכו , היא ישנה בבית.
אני חייבת להגיד שאני נהנת מכך. כי אמא שלי ישנה איתי, וקרובה אליי.
הלילה גיליתי אומץ להגיד לה משהו שישב לי על הלב שנים שנים.
אמרתי לה לפני מספר דקות "אמא אמא, אני רוצה."
וחזרתי על המשפט הזה כמה דקות. היא לא הבינה מה אני רוצה.
אחר כך אמרתי.
אמא , אני אוהבת שאת ישנה כאן ואני רוצה שתשני איתי יותר.
והיא ענתה לי,
אני אשן איתך יותר
ואמרתי לה כמה ימים בשבוע?
היא ענתה לי יומיים.
שאלתי אותה, איזה ימים?
היא ענתה לי בימים שהיא עובדת מאוחר.
שני ורביעי.
אוקיי.
יש לי כמה דברים להגיד .
כל האף שלי סתום מרוב בכי. וגם העיניים.
אני הולכת עוד שבוע עם אבא שלי ואחיי לבית מלון למשך חמישה ימים , ושאלתי אותה
אמא, את יכולה לישון איתי לפני שאלך לבית מלון?
היא ענתה לי
נראה.
ואז עברו כמה דקות.
אמרתי,
למה נראה?
היא אמרה
כי אולי זה יצא על יום חמישי, ואז יצא שאשן איתך רביעי וחמישי.
וזה יומיים ברצף.