האם אדם הוא בהכרח הגיבור של סיפור חייו?

בעולם שלך אתה הגיבור
בעולם שלי לדוגמא אתה דמות שולית

כן
לא גיבור אבל אתה סוג של הדמות הראשית של עצמך, אתה מחליט מה לעשות עם החיים שלך והאחרים בעולם הם המסביב כמו דמויות משניות, אפשר לראות את זה ככה

לא משנה כמה החיים שלך "גרועים" אתה "הגיבור" של הסיפור, לא לכל סיפורים יש סוף טוב או הצלחה אם כן זה היה משעמם וצפוי. אני חושב שכמה שהחיים שלך נראים בעינייך "משעממים" אפשר לכתוב עליהם ספר מעניין כי כל אדם חווה דברים שונים ומגיב בצורה שונה, זה מה שמייחד אותנו ואת הסיפור שלנו מכל אחד אחר.

אתה לא גיבור בחיים שלך
אבל אתה זה שיודע אותך
אתה מודע לעצמך
ואתה מממש דברים
תהיה נאמן לעצמך, תרדוף את החלומות שלך.
אתה פה כדי להועיל גם לאחרים וגם לעצמך
לממש את התחושות שלך להקשיב לעצמך
להקשיב לאחרים, לרגשות שלהם
לרדוף חופש, חלומות, אולי לאהוב, אולי לשנוא.
אבל אתב כאן בשביל הכל
אתה חלק מהכל וחלק מעצמך
אתה מלא בקסם שיראה לך את הדרך
אין סיבה שתרגיש אבוד ותרגיש רק בשביל אנשים אחרים. יש לך עולם ומלואו אתה לא באמת צריך אותם. אבל הם שם.

כן
ככה אנשים עובדים

סיפור חייו זה עליו ולכן הוא גם יהיה הגיבור

לא הייתי אומרת שבהכרח, זה כן עדיף בשביל עצמך להיות הדמות הראשית בחייך, אבל, ונישאר במונחים האלו, יכול לקרות מצב של סיפור שמסופר מגוף ראשון על מישהו אחר, הסיפור מסופר על ידך אבל ההתמקדות היא על אדם אחר מה שהופך אותו לדמות הראשית למרות שאתה מספר את הסיפור והוא שלך
למשל מישהו שרק מרצה אחרים, או מרצה אדם אחד עד שתחושת העצמי והרצונות של אותו המרצה קטנים ביחס לאדם שאותו הוא מרצה

כן אחי כולנו החיים שלי גרועים רגילים

לא, כי החיים הם לא סיפור.