אני שואל שוב כי באמת שאני חייב

קרב איגרוף?

תתחיל מלדמיין אותו בראש אולי לייצר גם עם עיפרון ואז תחשוב איד היית מתאר את זה בכתב

שואל השאלה:
לא
קרב בין בחורה לאיש לטאה מהונדס

^רציני?

שואל השאלה:
לדמיין אותו דמיינתי טוב טוב
אני נורא בלצייר
כן כבר ניסיתי כמה וכמה פעמים זה יוצא נורא

שואל השאלה:
^^רציני
https://docs.google.com/document/d/1deac7ep_oobqwd624iob1bzegz-711absw_tlwa0nlu/edit?usp=sharing
הנה שבע עמודים של למה זה קורה

אוקי אז הקרב בין וולטר לאיש לטאה נכון?

שואל השאלה:
לאלאלאלא
נכון היה חץ?
וולטר הוא סתם ילד מחשבים שיש לו ידע בכלי נשק חמים
הוא לא יכול להילחם מול איש לטאה
והוא יודע את זה
מה שהוא עוד יודע
זה של מי היה החץ
והוא ידע שהיא שמעה את הכל
והוא ידע שהיא תעשה הכל בשביל להציל את אמילי
אז היא אמורה להיכנס באמצע הקרב ליצור עשן ולהתחיל לריב מכות עם האיש לטאה

שואל השאלה:
אז מה לעשות???

חסמתי את האיש לטאה שניה לפני שהרג את וולטר אני מקווה שהוא יפסיק לעשות שטויות,
אחד הצינורות התפוצץ משחרר עננת עשן אשר עזרה להסוות אותי התנפלתי על הלטאה החלקלקה גורמת לנו להתגלגל כמה מטרים ולעצור בשיפולי הגג "את באמת רוצה למות?" סינן איש הלטאה מבין שפתיו הריריות "לא אני באמת רוצה שאתה תמות" אמרתי לפני שגלגלתי אותה מהגג ,מה שלא לקחתי בחשבון זה את זה שאחת מטופריו הארוכות ננעצה בחולצתי נפלתי ביחד איתו ושניה לפני שכבר לא היה לי סיכוי אחזתי בקצוות הגג מנסה להרים את עצמי למעלה אבל זה היה בלתי אפשרי בעקבות הלטאה המטומטמת ששוקלת טון ונתלתה עלי "תשחרר" צעקתי נאנקת "ממש" הוא ליחשש טפרו הנעוצה בחולצתי התחילה להתחפר בעורי צרחתי בכאב ולא הבנתי מה הוא עושה "אם אני אשחרר שנינו נמות" אמרתי כשדמעות של כאב רוצות לצאת מעיני החנקתי אותן והתרכזתי בלא לשחרר אצבעותי שכבר התחילו להיפצע ושובל של דם ירד מידי מטפטף על פני פתאום נפל לי האסימון אבל זה היה מאוחר מידי כי לאט לאט הוא נעץ עוד תפרים בעורי מתחיל לטפס עלי צרחתי בכאב כשהוא נעץ אותן שוב ושוב בעורי מושך את עצמו למעלה כשכמעט שחררתי וולטר הופיע מעלינו צולע ומתנדנד קלות "אתה חי" אמרתי נאנקת "יותר ממך זה בטוח" אמר והוציא את אקדחו בידיים רועדות "אל תעשה את זה אתה לא יציב ואתה יכול להרוג גם אותי" אמרתי למרות שבפנים ידעתי שאם הוא לא יעשה את זה בזמן הקרוב אני גם ככה אמות "שש..אל תפריעי לי" אמר גנחתי בתסכול כשעוד טפרים ננעצו בעורי "תעשה את כבר" אמרתי בשיניים חשוקות יש לי כמה שניות לפני שאפול ואמרח על רצפת הרחוב וולטר טען את אקדחו וכיוון לראשו של מר לטאה שבתגובה התחיל להשתגע עלי ידי עוד שניה נכרתו במקום וכשהרגשתי שאני לא יכולה יותר קול נפץ חזק השתיק את הנהמות החייתיות של מר לטאה ומשקלו הכבד ירד ממני וולטר משך אותי אליו וצנחתי על הרצפה מותשת

מקווה שזה בסדר תשנה את מה שאתה לא אוהב או לא מתאים לסיפור

שואל השאלה:
וואו
טוב אחד
את כותבת מדהים
שתיים
הם צריכים אותו חי כל עוד הוא מת הוא לא מייצר את הנוגדן
שלוש
אנשי לטאה יכולים פשוט לטפס על הקיר
ארבע
העשן היה אמור להגיע מחץ
אה ועוד עצה קטנה
לקרוא ברנדון סנדרסון
אחרי חמש עמודים אתה כבר לא מסוגל לכתוב בלי סימני פיסוק

בגלל זה אמרתי תשנה את מה שאתה לא אוהב ותנסה לכתוב אולי שוולטר עזר להם לעלות ואז ירה בו חומר מרדים

שואל השאלה:
גם החומר המרדים אמור להגיע מהחץ
ו

לא הבנתי מיזה וולטר