34 תשובות
רֹב כותבים בלי וי"ו בכתיב חסר, כללי הכתיב המלא החדשים פורסמו בשנת אלפיים ושבע־עשרה ולכן מובן למה עדיין יש אנשים שלא התרגלו אליהם.
בעברית הטבריינית, שבה נוסח המקרא, היו לפחות עשרים ושניים עיצורים פונמים (כלומר, שהם מובדלים זה מזה מבחינת משמעות) ויכולת להבדיל בין כמעט כל אות בעזרת הגייה.
עי"ן הייתה עיצור לועי, חוכך, קולי ואל"ף עיצור סדקי, סותם, אטום. אלה הם עיצורים שונים ששפות שמיות אחרות, כמו ערבית, עדיין מבחינות ביניהם. אך בעברית מודרנית העי"ן הפכה לעיצור סדקי, סותם, אטום כמו אל"ף ושתיהן לעיתים אינן נהגות בלשון הדיבור (למשל, יש ההוגים קופאים כקופים או מלאך כמלח, למרות שיש אל"ף ביניהן ועי"ן בסוף מילה, כמו בכובע, אינה נהגית בעברית מודרנית) ולכן איננו מבדילים בין עם ואם מבחינה פונמית, הן נשמעות אותו הדבר.
לכן עלינו להיעזר בהקשר.
עם פירושה חיבור, ששני דברים הם יחדיו, ואם פירושה תנאי, אם א' אז ב'.
אך אנחנו כותבים לרוב כאינסטינקט, איננו חושבים יותר מדי על מבנה המילה וגם אם אנו יודעים את ההבדל יתכן שפשוט נתבלבל כי שתי האותיות הללו מורות על אותם עיצורים.
בעברית הטבריינית, שבה נוסח המקרא, היו לפחות עשרים ושניים עיצורים פונמים (כלומר, שהם מובדלים זה מזה מבחינת משמעות) ויכולת להבדיל בין כמעט כל אות בעזרת הגייה.
עי"ן הייתה עיצור לועי, חוכך, קולי ואל"ף עיצור סדקי, סותם, אטום. אלה הם עיצורים שונים ששפות שמיות אחרות, כמו ערבית, עדיין מבחינות ביניהם. אך בעברית מודרנית העי"ן הפכה לעיצור סדקי, סותם, אטום כמו אל"ף ושתיהן לעיתים אינן נהגות בלשון הדיבור (למשל, יש ההוגים קופאים כקופים או מלאך כמלח, למרות שיש אל"ף ביניהן ועי"ן בסוף מילה, כמו בכובע, אינה נהגית בעברית מודרנית) ולכן איננו מבדילים בין עם ואם מבחינה פונמית, הן נשמעות אותו הדבר.
לכן עלינו להיעזר בהקשר.
עם פירושה חיבור, ששני דברים הם יחדיו, ואם פירושה תנאי, אם א' אז ב'.
אך אנחנו כותבים לרוב כאינסטינקט, איננו חושבים יותר מדי על מבנה המילה וגם אם אנו יודעים את ההבדל יתכן שפשוט נתבלבל כי שתי האותיות הללו מורות על אותם עיצורים.
שואל השאלה:
אוי נכון חח
אוי נכון חח
אנונימית
כי לאף אחד לא אכפת מזה.
מחרפן אותי כל פעם מחדש
אנונימית
יש אנשים שפשוט לא אכפת להם כנראה.
אני לפעמים כותבת עם במקום אם כי אני מתבלבלת זה לא שאני בכוונה כותבת ככה
זה פשוט בגלל שאני כותבת מהר ומקלידה מהר אז זה יוצא לי בלי כוונה
זה פשוט בגלל שאני כותבת מהר ומקלידה מהר אז זה יוצא לי בלי כוונה
כי הם עמות
זה מעצבן
רוב**
קודם כל זה לא רוב האנשים
וכי זה מבלבל הרבה אנשים אין מה לעשות
גם בחול הרבה מתבלבלים בין there לבין their ואני רואה את זה מלא
זה פשוט נשמע אותו הדבר אז כשכותבים מהר לא חושבים על כל אות
לי זה מציק בעין לראות שטועים אבל מה יש לי לעשות שיהנו
וכי זה מבלבל הרבה אנשים אין מה לעשות
גם בחול הרבה מתבלבלים בין there לבין their ואני רואה את זה מלא
זה פשוט נשמע אותו הדבר אז כשכותבים מהר לא חושבים על כל אות
לי זה מציק בעין לראות שטועים אבל מה יש לי לעשות שיהנו
כי הם מתבלבלים
הכל טוב קורה לא כולם טןבים בהכל
לקרוא להם מפגרים זה לא הכי חכם מצדכם כי גם אתם לא יודעים הכל ב100%
הכל טוב קורה לא כולם טןבים בהכל
לקרוא להם מפגרים זה לא הכי חכם מצדכם כי גם אתם לא יודעים הכל ב100%
לי זה מציק ממש ואל תאמרו שאפשר להבין כי יש מצבים שזה סתם מבלבל בלי סיבה וזה לא קשה לזכור שאם זה אם קורה משהו ועם זה עם מישהו
אתה אמור לכתוב nir'e עם גרש ולא h, כי יש שם אל"ף ולא ה"א.
אנונימי
האמת שאיתי נ' לימד אותי
כי הם טיפשים ונחותים עם תלמד אותם בבית ספר אם מורים טובים יותר הם ילמדו המטורללים האלה
עזבי את זה, רוב הישראלים לא יודעים אותיות אית"ן
אני דיסלקטית, לא לשפוט
^יעני יש לי פתור
אם זה תנאי נגיד אם לא תעשה שיעורים אני אקח לך את הפלאפון
ועם זה עם מישהו נגיד שיחקתי עם חבר
ועם זה עם מישהו נגיד שיחקתי עם חבר
בארצות הברית הם מתבלבלים בין your לyoure
ומי שרוצה הסבר your זה שלך כמו הילד שלך your child
וyoure זה אתה קיצור של (you are) וזה כמו youre
amazing
ומשום מה זה מוחק את הצופציק הזה שיש בyoure
ומי שרוצה הסבר your זה שלך כמו הילד שלך your child
וyoure זה אתה קיצור של (you are) וזה כמו youre
amazing
ומשום מה זה מוחק את הצופציק הזה שיש בyoure
לאף אחד זה לא משנה כי מבינים, לפחות אני מבדילה:(
שואל השאלה:
נכון, כתבתי רב בלי ו בטעות תודה לכל מי שתיקן אותי.
נכון, כתבתי רב בלי ו בטעות תודה לכל מי שתיקן אותי.
זה לא נכון
זה מה זה מעצבן אנשים בבקשה תבינו:
אם- מילת תנאי, דוגמא: *אם* אני אלך לבית ספר אני אלמד.
*אם* ירד גשם הטיול יתבטל.
עם- מילת הוספה, דוגמא: אתמול הלכתי לקניון *עם* אחותי.
אני אוהבת לאכול כריך *עם* שוקולד.
אם- מילת תנאי, דוגמא: *אם* אני אלך לבית ספר אני אלמד.
*אם* ירד גשם הטיול יתבטל.
עם- מילת הוספה, דוגמא: אתמול הלכתי לקניון *עם* אחותי.
אני אוהבת לאכול כריך *עם* שוקולד.
הרוב המוחלט מבינים. זה בסיס של שליטה בעברית. מי שלא קוראים בכלל, פחות מבינים את ההבדל. זאת טעות מאוד מביכה.
אנונימי
^^^^^^^^^^^^^^^כותבים אתכם, לא אותכם :)
גם חברה שלי לא מבדילה אבל אולי זה בגלל שהיא שתומה
לפעמים זה טייפו...
א' וע' ממש קרובות במקלדת.
א' וע' ממש קרובות במקלדת.
כי הם מטומטמים
אותי זה מעצבן יותר שרושמים דוגמא ולא דוגמה!!! זהו אין יותר א' רק ה'
אין לי מושג למה זה ככה
באמת שאני לא מבין איך המוח שלי עובד
באמת שאני לא מבין איך המוח שלי עובד
וואו התגובה הראשונה פשוט ניצחת אותה אהבתי זה היה חזק
אנונימי
לי יש דיסגרפיה ברמה דיי גבוהה
ברמה כזאת שאני כל הזמן מתבלבל בין כ"ף לקוף
בין אלף ועיין
ועוד הרבה דברים
הסיבה היחידה שאני מסוגל לכתוב בצורה שאנשים אחרים בכלל מסוגלים לקרוא זה בגלל שכשהייתי יותר קטן בזמן שאחרים היו עובדים על הכתב שלהם שלוש שעות ביום אני עבדתי על שלי שש שעות
אני צריך ממש להתרכז כל פעם שאני כותב משהו רק כדי שהכתב שלי יהיה קריא
עד לא מזמן עדיין הייתי מתבלבל בין "אם" ו"עם" אבל עכשיו זה כבר לא כל כך קורה וגם זה בגלל שעבדתי על זה קשה
מה שאני מנסה לומר זה שזה בסדר להתבלבל בדברים האלה וזה לא משהו שאמורים לשפוט אותך עליו
וגם אתה לא אמור לשפוט בגלל זה כי אתה לא יודע מה הסיבה שזה קורה
ברמה כזאת שאני כל הזמן מתבלבל בין כ"ף לקוף
בין אלף ועיין
ועוד הרבה דברים
הסיבה היחידה שאני מסוגל לכתוב בצורה שאנשים אחרים בכלל מסוגלים לקרוא זה בגלל שכשהייתי יותר קטן בזמן שאחרים היו עובדים על הכתב שלהם שלוש שעות ביום אני עבדתי על שלי שש שעות
אני צריך ממש להתרכז כל פעם שאני כותב משהו רק כדי שהכתב שלי יהיה קריא
עד לא מזמן עדיין הייתי מתבלבל בין "אם" ו"עם" אבל עכשיו זה כבר לא כל כך קורה וגם זה בגלל שעבדתי על זה קשה
מה שאני מנסה לומר זה שזה בסדר להתבלבל בדברים האלה וזה לא משהו שאמורים לשפוט אותך עליו
וגם אתה לא אמור לשפוט בגלל זה כי אתה לא יודע מה הסיבה שזה קורה
אפשר גם וגם^^^
באותו הנושא: