מה מרגיש בנאדם שנמצא בדיכאון? הוא עייף?

אל תאבחן את עצמך עם שאלות כאלה.
וכן לרוב יש עייפות תמידית

אדיש להכל

גם, אין כוח לכלום מאבדים עניין בדברים, דימוי עצמי נמוך, אובדנות

כן גם.
בעיקר חוסר תקווה ומשמעות, אין לו ריגוש בחיים. כל הדברים שפעם נהנה מהם כבר לא גורמים לו הנאה.
האמת שקשה אפילו לתאר את זה במילים, זה פשוט הרגשה רע תמידית שרודפת אותך.

לפעמים
זאת הרגשה שקצת קשה לתאר כי אתה לא כל הזמן עצוב, פשוט יש הרגשה של ייאוש, אין כבר ממש חשק לעשות שום דבר, גם דברים שאתה מאוד אוהב לעשות. יש ימים שלמים שאתה לא מסוגל כל כך לצאת מהבית, ויש גם ימים של התקפי זעם או היסטריה. זה גם יכול להתבטא בבעיות שינה.

לא מחייב עייף פשוט מבואס רוב היום

שואל השאלה:
אז איך זה הגיוני שלבנאדם יש חרדה שזה בדיוק ההפך מלהיות עייף ואדיש ודיכאון בו זמנית???

האמת שדיכאון זה סקאלה מאוד רחבה, יש שלבים שונים ובכל אחד מהם אתה מרגיש שונה. יכול להיות גרוע יותר ויכול להיות פחות.
אבל דיכאון זה לא נחמד במיוחד לא משנה מה

בדרכ אדם בדיכאון מפתח אצלו גם חרדה, אז זה הגיוני מאוד וזה לא סותר את העייפות והאדישות. את גם לא חייבת להיות אדישה תמיד.

שואל השאלה:
תודה לעונים

זה אינדיבידואלי.
בשבילי, זה בעיקר תחושת ריקנות, שעד לפני כמה ימים לא יכלתי להסביר במילים. הריקנות הזאת, עם כמה שזה לא הגיוני, מתלווה באדרנלין מסויים בפעילויות או מחשבות מסויימות, לרוב לא ממש בריאות לנפש.
יש ימים של עייפות, חוסר אנרגיה בגוף לצאת מהמיטה. ממש כאילו יש מגנט עליי.
זה גם חוסר אמונה בעולם. בעצמי, בסובבים אותי, בחברה.
חוסר מוטיבציה לקום ולקדם את עצמי, תחושה של מבוי סתום.
אולי גם קצת חוסר אונים, שאני לא מצליחה "להציל" את עצמי.
יש גם הרבה כעס. כעס שמכוון לסובבים אבל מופנה כלפי עצמי בגלל תחושת אשמה.
למזלי המצב משתפר, ואני מטופלת, ואין סיבה לדאגה.
אם אתה שואל את זה בגלל שככה אתה מרגיש, יותר מאשמח לדבר איתך בפרטי ולעזור.

שואל השאלה:
ואם נגיד אני אוהב לעשות דברים שאני מרגיש שהם לא מועילים ומבזבזים את הזמן וזה גורם לי לתחושת בזבוז זה גם סוג של דיכאון?

אי אפשר להחליט מזה שזה דיכאון כמובן, אבל זה יכול להיות כתוצאה מדיכאון (אם יש לך את שאר התסמינים כמובן).
אם אתה חושב שיש לך דיכאון אתה יכול לבדוק בגוגל (התשובה לא בטוח נכונה אז תמיד עדיף טיפול מקצועי, סתם כדי שיהיה לך אינדיקציה פחות או יותר).
אם אתה רוצה אתה מוזמן לדבר איתי בפרטי ואני אעזור לך.

אני לא רופאה כמובן, אבל מהניסיון שלי, לרוב לא, זה לא מצביע על דיכאון. אם זה מתלווה עם תסמינים אחרים אולי כן.
אם אתה אוהב לעשות דברים שאתה מרגיש שמבזבזים את הזמן שלך, כדאי שתחשוב האם אתה באמת אוהב לעשות אותם או שזה מה שאתה מסוגל להשקיע בו כוחות נפשיים?
או שאולי אתה מפרש באופן לא נכון תחביבים. אולי זה תחביב שלך, אבל אתה לא מרגיש שזה מקדם אותך אז אתה מרגיש שזה מבזבז את הזמן שלך.

בכל מקרה, לא הייתי מציעה לך להיעזר בדעות של אנשין בסטיפס, סהכ רובנו בגילך ואין לנו הרבה ידע. אם זה משהו שנמשך הרבה זמן ומדאיג אותך, אני ממליצה לך לפנות לטיפול מקצועי.