אני מדבר עם מישהי אבל הכל יותר מדי מזכיר את האקסית, מה לעשות?

לגמרי מבינה,הייתי צריכה לעבור הרבה אנשים בחיים בשביל לדעת לא לתת מעצמי כמו שאני רוצה לתת כי אנשים מנצלים את זה.אנשים רואים שאתה בן אדם טוב ונותן את המאה אחוז שלך בשביל אנשים שאתה אוהב ובסוף הם מתרגלים לזה,מפסיקים להעריך ועוזבים.
אך למרות כל זה למדתי שיש אנשים שפשוט שווים את הסיכון ועם כמה שקשה לי לחשוב שיכול להיות שזה יתפוצץ בסוף עדיין כדאי להמשיך לנסות כי אתה עובר תהליך של גילוי עצמי בזמן הזה
אני לא אומרת לסמוך מאה אחוז על אדם כי אני לא מאמינה שזה אפשרי מבחינתי זה להיות נאיבי אבל עדיין לנסות ולגרום לה להבין שאתה עושה את המאמץ שלך כי היא שווה את זה

אם היא באמת חשובה לך תיתן לזה צאנס.
תביא את האמון מהצד שלך כמה שניתן ותיתן מעצמך ואם לא מעריכים את זה פשוט תרגיש רע בשביל הצד השני שהפסיד מישהו כמוך

שואל השאלה:
היא עדיין לא ברמה של קרבה שאתן לה מעצמי בצורה מוחלטת, אבל יש מצבים שאני בהחלט לצידה.
עכשיו, גם עם הקודמת זה מה שגרם לה לרצות אותי ולרדוף אחרי, הרגשתי כמה היא אוהבת אותי בגלל הקשב והבגרות שלי.
אני יודע שיש אנשים שונים בעולם וזה לא מחייב שהיא גם תלך יום אחד, אבל הזכרונות של מה שהיה לי עם האקסית עולים בכל פעם כשאנחנו מדברים ושאני תומך בה, כי זה בדיוק אותן מילים ואותו סיטוציה.
פה הבעיה שאני עדיין זוכר את האקסית שארצה או לא, אני עדיין אוהב

חד משמעית לא לתת אמון במאה אחוז אבל אני התכוונתי מתי שתרגיש שהיא שווה את זה מספיק ויש קרבה ברמה מסוימת.
לגבי האקסית אני באמת חושבת שזה מגוחך ואני מתכוונת מהצד השני, אחרי שמישהו הביא לך את כל האמון והדאגה שלא היית משיגה במקום אחר את קמה והולכת? זה דבר שאני נורא מבינה אותך פשוט מרגיש נורא אבל למדתי לקבל את העובדה שהם עשו טעות שאנחנו לא אמורים להרגיש רע עליה!
תבין את הערך שלך ואם הפעולה הראשונה שהיא בחרה לעשות זה לקום וללכת אז היא לא הבינה מה היה לה בידיים מלכתחילה. אני אישית מרחמת על בורות כזאת והאקסית שלך יום אחד תבין את הטעות הזאת רק אחרי שהיא תיפגע ממישהו אחר אבל כל מה שאתה יכול לעשות זה להמשיך עם החיים שלך בצורה הכי טובה שיכולה להיות כי הנקמה הכי חזקה בעניי זה עבודה עצמית והתמקדות בעצמך

שואל השאלה:
אני בדיוק מנסה להכניס לעצמי לראש שהיא זאת שהפסידה. הרי היא בעצמה אמרה שהיא בחיים לא פגשה מישהו כמוני והיא לא חושבת שאי פעם היא תפגוש, כנראה שהיא צודקת.
הלוואי והייתי יודע למה היא קמה ככה והתנהגה כמו אדם זר ביום שנפרדנו.
זה לא משנה את העובדה שעדיין כואב לך שמישהו שנתת כל כך הרבה עבורו ודאג לשתף אותך בכל פרט בחיים שלו יכול יום אחד להתייחס אלייך כאילו לא היה בינכם כלום.
מה אני אגיד לך, גורם לי לתהות אם בכלל יש אדם בעולם ששווה לתת עבורו מעצמך חוץ ממשפחה. אני מתחיל לחשוב שלא

וואלה לא אשקר אני מנסה לעבור עם עצמי את התהליך של איך מעכלים אדם שעזב אותי ללא סיבה לא משנה כמה טובה הייתי אליו,לא נתפס וזה כואב.לרוב אני מכחישה לרוב אני מנסה להעלים את זה כי לא מדובר אצלי רק באדם אחד,הדבר היחיד שהצלחתי לעשות זה לגרום לעצמי לרחם על הצד השני שהפסיד אותי אבל בסופו של דבר אין שום תירוץ או סיבה ללמה הם עשו לנו את זה. כל מה שנשאר לעשות זה להמשיך לתת את האהבה והיחס למי שמגיע ולקוות שיחזירו לנו באותו מטבע