באמת שלפעמים נמאס לי

אחי, אין לך מושג כמה אני מזדהה, אם אתה רוצה לדבר על זה בהרחבה, ההודעות שלי פתוחות לך ולכל מי שמרגיש שהוא בלופ, בנוגע לתשובה, אין לי בשבילך, פשוט, תנסה לגוון, כל יום מחדש, ואל תישן עד שאתה מאושר.

אולי תפתח משהו שאתה אוהב לעשות כמו לנגן או משהו ותנסה להתחבר לאנשים אחרים))

אולי תנסה לראות עוד איזה ילד אחד בכיתה שלך שנראה באותו המצב וגם לבד? ותנסה לדבר איתו? ואולי תהיו חברים וכשהחופש הגדול יגיע תלך לדברים כמו מחנות קיץ ודברים כאלה כי יש שם גם המון ילדים שאפשר להכיר

שואל השאלה:
תודה לאלוהים שיש לי את חברה שלי לפחות שהיא באמת הדבר היחיד שעושה אותי מאושר בתקופה הזאת

שואל השאלה:
אנסה מה שאמרתם תודה

יקירי,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שאתה סומך עליו שתוכל לשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגיש צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.