עזרה מערכות יחסים (רק מעל 18 בבקשה)

אין לי ממש עם מי עוד להתייעץ ואני אובדת עצות... אני בת 22, הוא בן 20 עוד מעט.
אני לא יודעת אם להפרד ממנו או לא, מצד אחד הוא הבן זוג היחיד שאשכרה התייחס אליי כמו שמגיע לי ובאמת מאוד אוהב אותי מצד שני עדיין אין לו עבודה והוא בכלל לא עצמאי והוא דחיין בקטע אחר (איבד את התז לפני חצי שנה, רק לפני איזה שבוע שבועיים עשה חדשה ולא יכל לעשות לבד ליטרלי אבא לשו היה צריך לבוא איתו כדי שהוא יוכל לעשות, הוא לא יודע אפילו לפתוח תיקייה במחשב והיה צריך לשאול אותי איך עושים את זה וכו') ואני יודעת שיש לו PTSD ודיכאון ושלאנשים כאלה לוקח יותר זמן וככל שלוחצים עליהם הם פחות ופחות מצליחים לעשות משהו אבל עבר כבר כל כך הרבה זמן ועדיין אין לו עבודה והוא צריך את אבאלה כדי לקבוע תור לקופת חולים ואני רואה את זה כילדותיות (אני יודעת שזה לא, אני יודעת שזה סימפטום של מחלה נפשית אני פשוט אומרת כמו מה זה מרגיש) ואני פשוט רואה אותו מלא מוטיבציה ומבטיח שהוא ימצא עבודה ואז הוא לא עושה את זה בסוף והוא עובד על זה עם הפסיכולוגית אבל אני לא רואה שום תוצאות... עכשיו, דיברתי איתו והוא אמר לי שהוא כל כך מנסה ושמאוד קשה לו ושאני לא ממש מבינה את זה ושאין לו איך להסביר לי את זה והוא אמר שהוא מקבל באהבה אם אני רוצה להפרד ממני כי הוא אוהב אותי ורוצה שיהיה לי טוב אבל מצד שני כל כך קשה לי בלעדיו, כאילו הדבר היחיד שמחזיק אותי במהלך השבוע זה לדעת שאני אראה אותו בסופש.... אז אני קרועה לגמרי ואני לא יודעת מה לעשות כי לא משנה במה אני אבחר אני אסבול אז אני פה מחפשת את עצתך...
מה אתה היית עושה בסיטואציה כזאת?