איך להפסיק להיות עצובה על כך שאני בחיים לא אהיה מספיק טובה? האם יש טעם להתאמץ ולנסות להמשיך להשתנות?

בטח שיש טעם לנסות, אם תשקיעי את תהיי טובה יותר ממספיק
הבחירה שלך!

לא.
אין טעם, יש דברים שפשוט את לא מספיק טובה אליהם.

מישהו אחר תפוס
אם מישהו רוצה להחליף נורה. והוא ממש ממש יתמתח אבל ממש ממש, האם הוא יצליח? זה תלוי בגובה שלו.
יש דברים שאנחנו לא שולטים עליהם, אין מה לעשות לא כולם אותו הדבר.

שואל השאלה:
אבל מה אם אני באמת לא יכולה להתמיד בשום דבר ותמיד קופצת מדבר לדבר? זה משהו שלא אמורים לעשות, אנשים בוגרים אמורים להיות מקובעים בתחום אחד ולפתח אותו, אבל אני קופצת מדבר לדבר כל הזמן ובגלל זה אני תמיד נשארת בינונית. אני יכולה להכריח את עצמי להמשיך לעשות דברים בכוח, אבל כשאני לא עושה דברים מהלב, כשזה רק מתוך זה שאני מכריחה את עצמי- התוצאה יוצאת בהתאם. הבעיה היא שאני נהיית משועממת בקלות כשדברים הופכים לישנים.
אני יכולה לצייר שבועיים ואז במשך חצי שנה לא לגעת במחברת ציור, ורק לנגן בגיטרה אבל בגלל שאין רציפות אז אני לא באמת משתפרת.
אנשים בגיל 15 כבר יודעים את כל העתיד שלהם, אני בגיל שאני כבר אמורה להתחיל את החיים ואין לי מושג מה אני אמורה לעשות. אני מעדיפה שאולי מישהו אחר יחליט בשבילי וזהו, אבל אני בטוח לא אקשיב לו כי ככה זה. למה הכל מסובך כל כך?


בשביל זה יש סולם, לא חושבת שזאת אנלוגיה טובה כל כך. חוץ מזה הבעיה שלי קשורה יותר לתכונות אופי.

שואל השאלה:
יש פה מישהו או שכולם נעלמו??

כנראה שלא מצאת משהו שמספיק מעניין אותך.

שואל השאלה:
תמיד אומרים לי את זה, אבל זאת הבעיה שיש הרבה דברים שמעניינים אותי ואני לא חושבת שזה נכון, כי אני כן חוזרת לתחביבים ישנים שלי, למשל אני כותבת כבר עשר שנים, הבעיה היחידה שזה לא רצוף. אני יכולה לא לכתוב עכשיו שבוע (טוב פחות) וזה מה שקשה לי איתו, שאין רצף.