5 תשובות
זה יום לזכר מישהו שנפטר ונראלי שכן בערב
אזכרה - ''אירוע'' עבור הנפטר בשביל לעלות את נשמתו.
מה עושים?
מתפללים מנחה + ערבית
לרוב זה יהיה בערב כן, עושים סעודה, עם ברכות שאמורות לעלות את הנשמה, וכמובן דברי תורה והלכות ולעילוי נשמת הנפטר, מי שצריך להגיד קדיש אומר וכו'.
זה תלוי בתאריך של הנפטר, זה יכול להיות לפני מנחה ויכול להיות אחרי הערבית.
ויקיפדיה: ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה. מקובל גם להשתמש בביטוי היידישאי יארצייט, ויש מהספרדים הקוראים ליום זה נחלה או סאל. ביום השנה למותו של אדם לפי התאריך העברי נהוג לערוך טקס אזכרה
מה עושים?
מתפללים מנחה + ערבית
לרוב זה יהיה בערב כן, עושים סעודה, עם ברכות שאמורות לעלות את הנשמה, וכמובן דברי תורה והלכות ולעילוי נשמת הנפטר, מי שצריך להגיד קדיש אומר וכו'.
זה תלוי בתאריך של הנפטר, זה יכול להיות לפני מנחה ויכול להיות אחרי הערבית.
ויקיפדיה: ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה. מקובל גם להשתמש בביטוי היידישאי יארצייט, ויש מהספרדים הקוראים ליום זה נחלה או סאל. ביום השנה למותו של אדם לפי התאריך העברי נהוג לערוך טקס אזכרה
אזכרה זה מועד עצוב בו נזכרים במישהו שמת באזכרה כל הקרובים מתכנסים בבית האלמין שוטפים את הקבר בוכים קצת והולכים הביתה ומפללים ואוכלים.
לגבי זה אם זה תמיד בערב אז אני חושבת שלא.
לגבי זה אם זה תמיד בערב אז אני חושבת שלא.
מה שענו פה. האם זה תמדי בערב? לא בהכרח? הספרדים נהגו לעשות בין מנחה לערבית, אשכזנים אחרי תפילת שחרית. אבל זה לא כל כל משנה, העיקר שיהיה באותו תאריך. היום מתחילה מהלילה.
למה עושים את זה? כי באותו יום הקב"ה דן את האדם שוב. אז רוצים להרבות זכויות לנפטר.
למה עושים את זה? כי באותו יום הקב"ה דן את האדם שוב. אז רוצים להרבות זכויות לנפטר.
אנונימי
בתאריך הפטירה, היום מתחיל מהערב
באותו הנושא: