בבקשה תכנסו, אני בהתמוטטות נפשית ואני לא מסוגלת יותר

היי מהמקרה?

שואל השאלה:
זה ארוך. מאוד

רוצה לדבר בפרטי?

שואל השאלה:
זה ממש מתחיל להמאס, זה קשה יותר מתמיד וזה פשוט סיוט
מגיל 0 אני מאובחנת עם אלרגיות מסכנות חיים למזון, בבדיקות הראשונות זה היה בוטנים, אגוזים (כל הסוגים), סויה, ביצים ושומשום.
אבל כלום לא השפיע עליי בהרחה, וזה היה סבבה.
הדרגות החליטו לרדת עד לרמה שכבר לא הייתי צריכה אפיפן.
לאט לאט התחילו לעבור האלרגיות, התחיל בביצים אפויות ומבושלות, עבר לשומשום, סויה, ביצים חיות וטחינה (ריכוז גבוה שהיה יוצר תגובה).
ב2017 עשיתי בדיקות וראיתי שהמצב של הבוטנים נשאר במקום סטטי- סביב ה20 בבדיקות דם
עדיין לא אמרו לי שצריך אפיפן והכל בסדר, פניסטיל/כדורי אלרגיה וזהו לבנתיים
השנה התחלתי סבב חדש של בדיקות.. ולא ציפיתי לשום דבר מזה.. הבוטנים הכפיל את עצמו בלפחות פעמיים (מסביבות ה20-30 למעל 100, יש מצב שזה בכלל חמש מאות פשוט לא רושמים מעל מאה), האגוזים- פיסטוק, הפך למעל 70, נהיה מסכן חיים, קשיו גם כמו פיסטוק, אגוזי ברזיל ומקדמיה, מצב סטטי- סביב ה7..
התפתחה אלרגיה לדבש- דרגה מסכנת חיים
אלרגיה לסויה-חזרה
התפתחה לי אלרגיה גם לעדשים , אפונה וגרגירי חומוס, בדרגות נמוכות יותר
אלרגיה לחתולים, אבק, דשא ופרח נוי ספציפי..
האפיפן חזר, ההתקפים עברו להיות נשימתיים, מריחה בוטנים וחוטפת שוק, מפסיקה לנשום, עיניים מתנפחות ופריחה בכל הגוף, סיוט!
תגובות מהסביבה כל הזמן "אוי נו את האלרגית בגללך לא כיף בבית ספר" וכאלה.. או "מה אנחנו אשמים שאת אלרגית זה בעיה שלך לא טוב לך אל תהיי פה" או "אלרגים שמבקשים התחשבות הם פושעים, אל תהיו במקומות שאתם יודעים שאסור לכם להכנס אליהם" עכשיו ברור שאני לא אכנס למקום שאסור להיות בו נכון? כי האלרגנים שלי נמצאים בכל מקום! בעיקר בוטנים ובמבה! אז בגלל שאני אלרגית, גזר הדין שלי הוא להסגר לנצח נצחים בבית
האלרגיה יוצרת חרדות קיומיות, פחד תמידי ממוות, וכולם חושבים שזה הגזמה
אבל וואלה מדובר פה בחיים שלי, לגיטימי שזה יקרה!
אנשים לא מבינים, אנשים לא מכילים. ואני? נלחמת בסביבה שלמה לבד. מנסה להסביר להם את המקום שלי, שינסו להבין. אבל הם אפילו לא מקשיבים.
נמאס לי. באמת. האפיפן הפך להיות החבר הכי טוב שלי, כי בבית ספר- מנדים אותי בגלל שאסור להכניס בוטנים פיסטוק וקשיו לבית ספר.

שואל השאלה:
ולא משנה כמה אלחם באלרגיה ואנסה שהיא לא תשתלט לי על החיים-זה כל מה שאנשים יראו בי וככה הם יזהו אותי "האלרגית". וזה מרחיק אנשים. זה פשוט מרחיק אותם.
כנראה שבגלל שנולדתי עם איזה מחלה כרונית מסריחה היעוד שלי בחיים הוא להיות לבד. לנצח.
באמת שנמאס לי. אפילו לצבא אני לא יכולה להתגייס. לצאת לגדנע אני לא יכולה. וכולם אומרים "איזה כיף לך שאת לא יכולה להתגייס, מקבלת פטור, חלום" תוך כדי שהם יורדים על האלרגיה.
אז אתם ככ רוצים פטור? בואו קחו ממני את השיט הזה. תנו לי לחיות כמו כולם. נמאס לי להיות המוחרגת. קחו את הפטור המסריח הזה ואת האלרגיה, תרגישו מה זה להיות אלרגים ותאמינו לי- שאתם תגידו תודה על כל רגע שיש לכם את האפשרות להתגייס ולחיות כמו כל אדם אחר בכדור

שואל השאלה:
העלתי פה בתגובות..^

ואו מצטער לשמוע אני לא מבין באלרגיות אבל אל תתני לזה להשפיע עלייך ..מה עם ההורים שלך?

שואל השאלה:
אמא. זה כל מה שיש לי.
בת יחידה לאם חד הורית, חיות על קצבת נכות של 4,500 שח בחודש (זה כל ההכנסה)
ורק היא מבינה, וגם זה לא תמיד. ממש לא תמיד.
אפילו סבא וסבתא לא מצליחים להבין אותי ואומרים שאני סתם מגזימה

תמצאי לך חבירה אחת שתתן לך כוח.
האלרגיה היא סבירה, הבעיה היא תגובות החברה.
את יכולה לנסות את שיטת שלושת המימדים, זו שיטה יעילה

שואל השאלה:
האלרגיה לא כזו סבירה
זה סכנת חיים ברמת ההרחה.. זה לא "רגיל" נקרא לזה