בא לי לסיים כבר עם החיים האלה...

בבקשה לא. 3>
משטרת האינטרנט כאן תמחקי את השאלה. זה בשבילך הפרטי פתוח חיבוק וירטואלי

דיי זה רק תקופה!
יש תקופות טובות ויש תקופות רעות...
החוכמה היא להישאר חזקה גם בתקופה כזואת שאת חווה קושי❤

זה תקופה זה יעבור יפהשליי

זאת תקופה, הם מנסים לעזור לך, אני מבינה שזה קשה, אבל זה לא הפיתרון, לשום דבר. אני מאמינה שתצליחי לעבור אותה ואם תרצי לדבר אני פה❤❤❤

אל,למות זה לא הפיתרון
ואל תקשיבי להם תעשי מה שבאלך אלה החיים שלך ולא שלהם ומי הם בכלל שיחליטו
אם את רוצה לדבר אני פה מוזמנת לשלוח לי הודעה

דבר ראשון תיקחי נשימה ודבר שני בבקשה אל תעשי את זה ובטח לא בגלל דבר כזה.אני לא יודעת מה את עוברת ואני יכולה להבין ואשמח לעזור לך בפרטי אם תרצי.

היי אהובה,
אני יודעת שלא קל כרגע. ואני מאמינה לך.
אני כאן כדי להזכיר לך שיש אנשים שאוהבים אותך.
אני לא יכולה להבטיח לך שהעולם הוא טוב.
אבל הוא טוב יותר כשאת נמצאת בו.
גם לי יש בעיות אוכל ולעוד המון אנשים.
אני פה אם את צריכה אותי בפרטי❤

בהצלחה במוקד וברווחה❤
רציני מאחלת.
אם את בכל זאת רוצה להציל את עצמך זריז תמחקי ותרשמי מהרר בעריכה שאלה אחרת

היי אנונימית, התייחסת לנושא של משקל ואוכל כדבר מרכזי שמלווה אותך בזמן האחרון, יחד עם התחושה שאין לך שליטה על זה, ואולי בכלל על מה שקורה בחיים. שיתפת בתגיות גם בייאוש, בבדידות ובשנאה שאת מרגישה. נשמע שאת מתמודדת עם תקופה לא קלה ומתישה מאד, שבה התחושות השליליות עוצמתיות כל כך עד שעוברת לך בראש המחשבה שאולי עדיף להפסיק לחיות כדי לעצור אותן. ובכל זאת, נשמע שהיית רוצה למצוא את הסיבות למה כן שווה להמשיך לחיות למרות כל הקשיים- דבר שלפעמים לא פשוט לעשות אותו לבד. בת כמה את? יצא לך לשתף מישהו במה שאת מרגישה?

קוראים לי נופר ואני מתנדבת בתכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת. אני מזמינה אותך לכתוב לי (אפשר גם באנונימיות) ולספר לי יותר על מה שאת עוברת, אשמח להוות אוזן קשבת ולנסות לחשוב יחד איתך מה יוכל לשפר את ההרגשה. אל תישארי עם זה לבד... אפשר לכתוב לי פה בהודעות אישיות, במייל שלנו [email protected], באינסטגרם nayedet.digital, או בטיק טוק בפרופיל שלנו nayedet.digital. ניתן גם להיכנס לצ'ט שלנו ולשוחח באנונימיות עם מתנדבים.ות בימי ראשון-עד רביעי בין 20:00-24:00. יש להיכנס לאתר www.yelem.org.il וללחוץ על כפתור הצ'ט.

מחכה לך,
נופר מעלם דיגיטל

הי יקרה,
מהמילים שלך עולה כי את מרגישה חוסר אונים, כעס, תסכול ואולי אפילו תחושת אובדן וריקנות שמביאה אותך לצומת ולמחשבה שאולי סיום החיים ייתן הקלה. אני יכולה לתאר לעצמי כמה קשיים ודאי חווית כאשר השליטה על חייך, דרך ההתעסקות האינסופית בנושא המשקל והאוכל נלקחה ממך ואולי השאירה אותך בתחושה שהקרקע נשמטה מתחת לרגלייך... כמה זה ודאי מתסכל ואפילו מייאש. אולי זה מעיד על המורכבות שבה את רוצה להרגיש עצמאית ולא יודעת איך. אולי על הרצון של ההורים לשמור ולהגן עליך שאת מרגישה שזה חונק ומאיים. ואולי אפילו בזעקה החרישית לרשת שהיא מעין קריאה לעזרה...
אני מתנדבת בסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) ואני מזמינה אותך לצ'אט האנונימי שלנו, שם תוכלי לשתף את המתנדבים במה שתבחרי, לקבל מענה חם, תומך ולא שיפוטי ואולי למצוא הקלה לתחושת הבדידות וביחד לחשוב על הצעדים קדימה.
שלך,
מתנדבת סה"ר