לשתף את ההורים בהתקפי האכילה שלי?

ברור הם בטוח יעזרו לך

כן!

כן זה חשוב מאוד

כן תשתפי
לא מגיע לך לעבור את זה לבד
אני מכיר את זה מקרוב וזה גיהנום.

כן. לספר.
הם רק יעזרו לך, ותוכלי חיות בנחת יותר ושלווה קצת יותר. זה עדיף לך מלהתמודד עם זה לבד ואז הכל מסתבך

שואל השאלה:
אני ממש מתביישת בזה
במיוחד אחרי שעליתי כלכך במשקל בגלל זה

כן

תשמעי אני אומר לך דוגרי את דעתי

זה מאוד תלוי בבגרות שלך ועד כמה את מסוגלת לסדר את הדברים בצורה שזה לא יישמע תינוקי.
מאוד תלוי גם בהורים שלך, בדרך כלל אמהות יוצר מכילות ומבינות, לא מכירה לא אותך ולא את ההורים. אבל עדיף להתחיל מההורה שאת יודעת שהסיכויים שיכיל ומבין גבוהים יותר.

שואל השאלה:
זהר אם אתה אומר את זה ככה אז המשקל שלי והאכילה שלי הם החולשה הכי גדולה שלי
אם מישהו אומר לי משהו על המשקל או על הכמות אוכל שאני אוכלת יש לי לבכות
לא לספר אז?

לדעתי אם את יודית שקיים סיכוי שזה לא יתקבל בצורה מאוד חפה ו/או שאת לא תהיי מסוגלת להציג את זה בצורה בוגרת אולי עדיף שלא.
אם זה הייתה אני במצב הזה , לא הייתי מספרת.

שואל השאלה:
אבל זה תמיד היה ככה, החוסר ביטחון הזה לדבר על המשקל
אז מה לא אדבר עליו בכלל בגלל זה?
אני ממש רוצה אבל מרגישה ללא אומץ

תראי אי אפשר כל החיים להסתתר ולא להתנודד גם עם מה שהכי קשה לנו
שוב אני לא מכירה אותך. את אמורה לדעת איך העניינים יכולים להתגלגל במקרה ו

בחירה שלך אם לשתף או לא, תיקחי לך קצת זמן לבד ותחשבי על זה, תחשבי אם זה יעזור, מה יקרה אחרי זה ואיך לספר להם, כמו שאמרו פה את יכולה להתחיל מהורה אחד קודם