מוזר שיום הזיכרון ויום השואה לא משפיעים עליי?

אוקיי...

שואל השאלה:
שאלתי אם זה מוזר או לא
אם אין לך משהו לענות אל תעני

גם אצלי לא ואני מרגישה כמו בן אדם נוראי בגלל זה.

נכון, בתכלס זה יום "רגיל".
השמים נשארים כחולים, ואנחנו ממשיכים לחיות, והבעיות של היומיום לא נפתרו ביום הזה.
אבל זאת הפואנטה של היום, שכל אחד ימצא דרך להנציח את הזכרון ולהתחבר אליו בדרך שלו. אם לא ננציח זה באמת יראה כמו עוד יום רגיל.
אז יש אנשים שהולכים לטקסים, יש אנשים שאוהבים לראות סרטים וכתבות בנושא, ויש אנשים שאוהבים לדבר או לקרוא על זה. העיקר לחזור על הזיכרון שלא ישכח.

זה לא מוזר.
בטח קשה לך להתחבר לזה. אני מניחה שאין לך הכירות קרובה עם ניצול שואה/ חלל צה"ל או חלל פעולות איבה.עם כמה שננסה להתחבר ולכבד, לא תמיד נצליח להתחבר לעצב.
אל תרגיש רע עם עצמך ואל תקשיב לאחרים שמנסים לגרום לך להרגיש רע. לחלקנו קשה להתחבר לזה וזה בסדר.

כן מוזר כי הרוב מתחברים וכואבים את זה.

זה כמו שאם חבר שלך יפצע אתה תצחק אותו דבר לגבי זה אם לא תאבד מישהו שהיה קרוב אליך לא תרגיש שום דבר

אני גם לא מרגיש כלום
אני בכללי אדיש למלא דברים

גם אני ככה
אני מכבד וזה
אבל לא מרגיש צורך לבכות או להיות עצוב או משהו