אני בדיכאון וההורים לא שמים לב לזה מה לעשות?

ברור, תספרי להם הכל. הם הפסיכולוג לפעמים הכי טוב לנו. למרות שבורא עולם מספר 1 אבל עדיין.

אל תאבחני את עצמך ישר, אולי יש לך דיכאון לא אומר שלא, אבל אל תסתמכי על קריאה באינטרנט או מה שלא עשית. זה סתם מוריד עוד יותר.

תגידי להם אני בטוח שזה יעזור

אני מבינה מה הן העצות של האנשים בתגובות ואנסה לתת דעה נגדית שרצוי להתחשב בה: ברגע שאת מודיעה שאת בדיכאון באופן רשמי לרווחה תמיד תהיה לך את התווית זאת שהייתה בדיכאון, המדינה לא מודה בזה אבל הדבר הזה יכנס לך לצה"ל (תקווה שהמשטרה לא חשבה שזה חשוב מספיק כדי לראות מי כתב את השאלה) וכל תפקיד שתנסי לבצע במדינה. אמרת שהדיכאון קרה שנתיים אשמח לדעת מה אתה עשית כדי לעצור את זה, אילו דרכים ניסית? קח בחשבון שלמילים שנאמרו אין דרך חזרה. אם צריך כל דבר מוזמן לפרטי (שמרתי על לשון חצי ניטרלית כי לא היה לי כוח לבדוק את המגדר כי אני עצלנית )

להגיד להם

אני רוצה שלפני שאתה שם לעצמך את התווית ההיא ואונס את עצמך לקחת כדורים נגד דיכאון ויוצא במדרון חלק יותר שאין בו חזרה, שתבטיח לעצמך שניסית כמיטב יכולתך - כי כשהמסגרת תעלה על זה הם יאנסו אותך לעשות דברים לא לטובתך האישית ולהוביל אותך ללחץ שעלול להחמיר את הדיכאון.

אני חושבת שאת צריכה לתפוס אותם בזמן נכון ולספר להפ

ברור את חייבת להגיד להם זה ממש חשוב שהם ידעו

לדבר עם ההורים.

היי ממליצה לך לדבר עם מוקד ע"רן או ס"הר או על"ם מתי שרק תרצי או תצטרכי


וכן ההורים שלך צריכים לדעת, זה ממש חשוב, דחוף והכרחי

יקרה,

נתקלתי בהודעתך והיה לי חשוב להגיב לה. שומעת אולי את הקושי שההתמודדות מביאה עימה, התחושות הקשות שכנראה מגיעות בעוצמה גבוהה.. ואני משערת כי ההרגשה שאין למי לפנות עלולה לערער ולפעמים היא עשויה להפריע גם בהתנהלות היום יומית. האם יש מישהו שאת סומכת עליו שתוכלי לשתף אותו ברגשותייך?

בנוסף, אם תרגישי צורך באוזן קשבת אני מזמינה אותך לשוחח איתנו בצ'אט בשיחה אנונימית. נקשיב, נתמוך וננסה לסייע.

שלך,
מתנדבת סה"ר.